פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
5352/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המערער:
אהוד קריב
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות
התעסוקה
2. בית הדין הארצי לעבודה י-ם
3. בית הדין האזורי לעבודה ת'א
ערעור על החלטת רשם
בשם המערער: בעצמו
החלטה
ערעור על החלטת הרשם (כבוד השופט ב' אוקון) שלא לפטור את המבקש מתשלום אגרה.
הרשם קבע כי בקשת המבקש לפטור מאגרה אינה מגלה טעם למתן פטור מאגרה, וכי הטיעון העיוני של המבקש איננו מניח בסיס לביטול תקנות האגרה. כנגד החלטתו זו של הרשם מכוון הערעור שבפניי.
המערער סבור כי כאשר תכלית העתירה היא קבלת קצבה סוציאלית שגובה סכומה לא מושפע מגובה הכנסתו של הזכאי ומנכסיו בתקופת זכאותו, יש ליתן פטור מאגרה- אף שפטור שכזה אינו קבוע בתקנות. זאת, לשיטת המערער, כיוון שהאדם זכאי לקצבה שכזו נוסף על נכסיו בשלמותם, בלי השפעה הפוגעת בסכומם הכולל.
המערער מתעקש, פעם אחר פעם, לדרוש פטור מאגרה מבלי שתעמוד לו לכך עילה בדין- כך עשה בבשג"ץ 3429/03 ובבשג"ץ 3474/03. המערער שב ופונה אל הרשם ואל בית משפט זה בטענות דומות, ובכך מביא צורך לטיפול משפטי מקביל חוזר ונשנה. לגופה של הטענה שהוא מעלה זו הפעם, די אם נאמר כי הגיונה יוביל לתוצאה שבכל מקום שבו עומדת לאדם עילת תביעה, יש לפוטרו מאגרה - שהרי אחרת יפגע סך נכסיו מבלי הצדקה. מובן כי לטענה זו, אין כל יסוד. למעשה, מבקש המערער להביא לביטולה של חובת תשלום האגרה בעניינו. אם תאומץ שיטתו, הציבור הרחב עשוי לשאת בנטל מימון ההתדיינויות שהמערער מנהל.
ניתנה היום, ו' בתמוז תשס"ג
(6.7.2003).
ש
ו פ ט