בשג"ץ 4517/14 מייק ואן קול נ. מיכאל ורטנסקי

1.

ערעור על החלטת הרשם ג' שני (בג"ץ 728/14–ה') מיום 16.6.2014 וכן בקשה לפטור מתשלום אגרה. במסגרת ההחלטה מושא הערעור דחה הרשם את בקשת המערער לעיון בתיק בית משפט בבג"ץ 728/14 כיוון שמצא כי המערער לא נימק את בקשת העיון, גם לאחר שניתנה לו הזדמנות לנמקה, אלא בחר להביע את השגותיו על החלטתו הקודמת (בג"ץ 728/14 –ה') מיום 28.5.2014 בה התבקשו הנימוקים כאמור.

2.

בערעורו, למיטב הבנתי, טוען המערער, תוך שהוא מצטט את ההחלטה הקצרה מושא הערעור, כי נימק באופן ראוי את בקשתו ורק הוסיף השגות להחלטת הרשם, ולכן לא היה מקום לדחות את הבקשה. בבקשה לפטור מתשלום אגרה, טוען המערער כי הוא נכה ומתקיים מקצבת המוסד לביטוח לאומי. עוד הוא מוסיף כי בהליך העיקרי היה פטור מתשלום אגרה, וכי הוא זכאי לפטור מתשלום אגרה א-פריורית, לאחר שמצבו הכלכלי נבדק על ידי בתי המשפט והוא קיבל פטור מתשלום אגרה ב-23 הליכים שונים.

3.

המערער מנהל הליכים שונים בתיקים רבים בבית משפט זה בשאלת תשלום האגרה, וקצרה היריעה מלפרט. בעניין זה, באופן חריג שאין בו להשליך על תיקים אחרים המתנהלים בשאלה זו בעניינו של המערער , ו לנוכח אופיו של ההליך, שהוא ערעור על החלטת רשם בבקשה לעיון בתיק קיים, לא מצאתי להכריע בשאלת תשלום האגרה, כיוון שמצאתי שלגופו של עניין, דין הערעור להידחות, וסבורני כי נכון לסיים את עניינה של בקשה זו ביעילות ובמהירות.

4.

המערער טוען לתוכן שאינו קיים בהחלטת הרשם, שהיא החלטה ברורה. למען הסר ספק אשוב על הדברים בצורה ברורה יותר. המערער לא נימק את בקשתו לעיון בתיק. במקום זאת, השיג על ההחלטה לפיה הוא נדרש להציג את הנימוקים. כידוע, שיקול דעתו של הרשם הוא רחב, וערכאת הערעור לא תתערב בו בקלות ( בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012) ). לא מצאתי מקום להתערבות בעניין זה. מאחר שזכות העיון אינה קנויה למערער, שלא היה צד בתיק, תקנה 4(ג) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 קובעת כי על הבקשה להיות מנומקת, ותקנה 4(ד) לתקנות אלה מבארת כי בהחלטה על העיון על בית המשפט להביא בחשבון את "עניינו בתיק של המבקש". כיוון שהנמקה לא ניתנה, בבקשה או בתשובה בהמשך להחלטה מיום 28.5.2014, הפעיל הרשם את שיקול דעתו ולא נעתר לבקשת העיון. לא מצאתי מקום להתערבות בשיקול דעת זה, ולדעתי התוצאה אליה הגיע הרשם מתבקשת.

5.

סוף דבר, הערעור נדחה. המבקש ישא בהוצאות הערעור בסך 2,000 ₪.