פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
4713/18
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
שלמה שקד
נ ג ד
המשיבים:
1. כבוד הנשיא ראובן ריבלין
2. שרת המשפטים איילת שקד
ערעור על החלטת כב'
הרשם ג'
לובינסקי
-זיו מיום 6.6.2018 בבג"ץ
4388/18
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשם ג' לובינסקי -זיו מיום 6.6.2018 בבג"ץ 4388/18, בגדרה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה.
1.
ביום 4.6.2018 הגיש המערער עתירה למתן צו על תנאי (בג"ץ 4388/18) אשר אצרה בחובה סוגיות שונות, ובהן השגות על שיעור הריבית של המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, ועל היעדר מענה מצד המשיבים לבקשת חנינה שנטען כי הוגשה על ידו. עתירה זו נדחתה על הסף, בין היתר משום שלא הובהרה בה התשתית העובדתית והנורמטיבית הרלוונטית (פסק דין מיום 4.6.2018).
2.
בד בבד עם הגשת העתירה (ולפני מתן פסק הדין לדחותהּ), הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה בטענה כי אין ביכולתו לשאת בתשלום. הבקשה נדחתה על ידי הרשם, בציינו כי היא רחוקה מלהניח תשתית מלאה ועדכנית ביחס למצבו הכלכלי של המערער.
3.
מכאן הערעור שלפנַי, בו טוען המערער כי "אין מחלוקת למצבו הכלכלי הקשה", כי אינו עובד מאז שנת 1993 וכי מצבו הרפואי אינו טוב. כן נטען כי ההליך מגלה עילה שכן הוא נפגע קשות מהמשיבים.
דין הערעור להידחות.
4.
לפי האמור בתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לשכנע כי מתקיימים בעניינו שני תנאים מצטברים: האחד, אי-יכולת כלכלית לעמוד בתשלום; השני, ההליך מגלה עילה. באשר לתנאי הראשון, בצדק ציין הרשם כי התצהיר והמסמכים המעטים שצורפו אינם מפורטים דיים ואין בהם כדי לבסס חוסר מסוגלות כלכלית כנדרש. על כך יש להוסיף כי התצהיר שצורף לבקשה לפני הרשם לא היה עדכני, שכן נחתם ביום 6.10.2017, וכך גם התצהיר שצורף לערעור. באשר לתנאי השני, המערער טוען כי הוא נפגע קשות מהתנהלות המשיבים "כרשום בעתירה". אולם, דחיית העתירה על הסף כשלעצמה מלמדת שלא היה לה כל תוחלת.
לפיכך הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ה' בתמוז
התשע"ח
(18.6.2018).
ש ו פ ט