החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 4902/08 יעקב שיוביץ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

אסירים · ועדת שיקום לאסירים והרכב הוועדהבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, אסיר, ביקש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שעסקה בהרכב ועדת השיקום. המשיבים טענו כי העניין התייתר עם כינוס הוועדה בהרכב מלא. בית המשפט הורה למבקש להבהיר אם הוא עומד על הבקשה ומהי תכליתה והשגותיו, ולהגיש את ההבהרה תוך 14 ימים.

העובדות

המבקש, אסיר, עתר לבית המשפט המחוזי לקיים דיון בעניינו בהרכב מלא של ועדת השיקום. הוועדה פעלה בהרכב של שני חברים בלבד, בעוד שלפי התקנות נדרשים שישה. בית המשפט המחוזי הורה לתקן את התקנות ולעשות מאמץ להביא את עניינו לפני ועדה מורחבת. המשיבים מסרו כי הוועדה צפויה להתכנס בהרכב מלא, וסברו כי העניין התייתר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקיים דיון בעניינו של אסיר בהרכב מלא של ועדת השיקום כנדרש בתקנות?
  2. 2.האם יש להבהיר את עמדת המבקש ואת השגותיו טרם בחינת סיכויי בקשת רשות הערעור והארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    טענות המופנות נגד התנהלות הגורמים השונים לאחר מתן ההחלטה מחייבות הגשת הליכים חדשים לערכאה הדיונית ואינן ניתנות להעלאה בבקשת רשות ערעור

    ״לא ניתן להעלות - במסגרת בקשה לרשות ערעור - טענות המופנות נגד התנהלות הגורמים השונים לאחר שניתנה ההחלטה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הבהרת תכלית בקשת רשות הערעור והשגות המבקש היא שיקול משמעותי בבחינת בקשה להארכת מועד

    ״הבהרה זו מתחייבת, בין היתר, על מנת שניתן יהיה לבחון את סיכויי ההליך להתקבל, שכן הדבר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הרשות לשיקום האסיר
  • ועדה להכנת תכנית שיקום
  • הארכת מועד
  • רשות ערעור
  • עתירת אסיר
  • ביצוע ההחלטה
  • בית המשפט המחוזי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בשג"ץ

4902/08 - א'

בפני:

כבוד הרשמת

גאולה לוין

המבקש:

יעקב שיוביץ

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. הרשות לשיקום האסיר

3. שירות בתי הסוהר

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.

המבקש הגיש עתירת אסיר בה ביקש לקיים דיון בעניינו על ידי הרכב מלא של וועדת השיקום, הפועלת על פי תקנות הרשות לשיקום האסיר (ועדה להכנת תכנית שיקום, תשמ"ז-1987). כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי, הוועדה פעלה בהרכב של שני חברים, שעה שעל פי התקנות יש בה ששה חברים. בהחלטה קבע בית המשפט כי יש לתקן את התקנות בהקדם, ומכל מקום יש לעשות מאמץ להביא את עניינו של המבקש לפני ועדה מורחבת.

2.

החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה 20.5.2008. בבקשה שהגיש המבקש ביום 1.6.2008 התבקשה, מחמת הזהירות, ארכה להגשת בקשה למתן רשות ערעור. המבקש ציין בה כי בית המשפט לא נתן "הוראה ביצועית" לקיום ההחלטה בתוך זמן מוגדר. נמסר בה כי במידה וביצוע ההחלטה יתעכב יתר על המידה, בדעת המבקש להגיש בקשה לבית המשפט קמא. הארכה שנתבקשה היא ארכה בת 30 יום עד לאחר סיום ההליכים הסופיים בבית משפט קמא.

3.

על פי האמור בהודעה המעדכנת האחרונה מטעם המשיבים, ביום 30.12.2008 צפויה הוועדה להתכנס בהרכבה המלא ולדון בעניינו של המבקש. על רקע זה סבורים המשיבים כי העניין כולו התייתר ודין הבקשה להידחות או להימחק.

4.

נוכח קבלת עתירתו של המבקש בבית המשפט המחוזי, הזמן הממושך שחלף והודעת המשיבים ממנה עולה כי "ביצוע ההחלטה" עומד לפני סיום, מתבקש המבקש להבהיר האם הוא עדיין עומד על הגשת בקשה לרשות ערעור נגד החלטת בית המשפט המחוזי מחודש מאי 2008. ככל שהמבקש ישיב לכך בחיוב, עליו להבהיר מהי תכליתה של בקשה לרשות ערעור כאמור ומהן השגותיו על ההחלטה של בית המשפט המחוזי. הבהרה זו מתחייבת, בין היתר, על מנת שניתן יהיה לבחון את סיכויי ההליך להתקבל, שכן הדבר מהווה שיקול משמעותי בבחינתן של בקשות להארכת מועד. יצוין כי לא ניתן להעלות - במסגרת בקשה לרשות ערעור - טענות המופנות נגד התנהלות הגורמים השונים לאחר שניתנה ההחלטה מחודש מאי 2008. טענות מסוג זה מחייבות הגשת הליכים חדשים לערכאה הדיונית. ההבהרה תוגש תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר התייחסות יכול וימחק ההליך מחוסר מעש.

ניתנה היום, כ"ח בכסלו

תשס"ט (25.12.2008).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענות המופנות נגד התנהלות הגורמים השונים לאחר מתן ההחלטה מחייבות הגשת הליכים חדשים לערכאה הדיונית ואינן ניתנות להעלאה בבקשת רשות ערעור
  2. 2הבהרת תכלית בקשת רשות הערעור והשגות המבקש היא שיקול משמעותי בבחינת בקשה להארכת מועד