החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 5422/00 צבי סער, עו"ד נ. ממשלת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף שהוגשה כחודשיים לאחר מתן פסק הדין. נקבע כי הדיון הנוסף הוא הליך חריג, וכי חשיבות ההליך והטענה לפגיעה בעורך הדין המבקש אינן מהוות טעם מיוחד. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש עתר לבית המשפט העליון וביום 17.5.00 נדחתה עתירתו על הסף. ההחלטה הומצאה לו ביום 23.5.00, והוא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף ביום 28.7.00. המבקש, שהוא עורך דין, לא סיפק הסבר לאיחור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף כאשר הוגשה הבקשה כחודשיים לאחר מתן פסק הדין ללא הסבר לאיחור?

הלכות

  1. 1

    הדיון הנוסף הוא הליך חריג שבחריגים, ואין לאפשר מצב בו פסק דין של בית המשפט העליון ייחשב לא סופי וכפוף לעתירה משך זמן רב מדי

    ״הדיון הנוסף הוא הליך חריג שבחריגים, במסגרתו מתאפשר לבעל דין לתקוף את פסק דינו של בית המשפט העליון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חשיבות ההליך, כשלעצמה, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד

    ״כבר נפסק לא פעם, כי חשיבות ההליך, כשלעצמה, אינה מהווה "טעם מיוחד"״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • עתירה לדיון נוסף
  • בית המשפט העליון
  • תקנה 4

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשג"צ

5422/00

בפני:

כבוד הרשם אמיר זולטי

העותר

:

צבי

סער, עו"ד

נגד

המשיבים

:

1.

ממשלת ישראל

2.

משטרת ישראל

3.

השב"כ (ו"המוסד")

4.

היועץ המשפטי לממשלה

5.

פרקליטת המדינה

6.

מבקר המדינה

בקשה

להארכת מועד

בשם

העותר: בעצמו

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.

1.עתירתו של המבקש נדחתה על הסף ביום 17.5.00. נקבע, כי "בשל אופי הטענות, הכלליות והסתמיות שלהן, אין בהן יסוד למעורבות של בית משפט זה". ביום 23.5.00 הומצאה החלטה זו למבקש. כעת, ביום 28.7.00, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. לטענת המבקש, פסק הדין שניתן בעניינו הוצא שלא כדין ובשרירות לב, פגע במבקש והסב לו עוגמת נפש מרובה. חומרת הפגיעה במבקש היא המהווה, לשיטתו, צידוק למתן הארכת המועד המבוקשת.

2.דין הבקשה להידחות. המועד להגשת עתירה לדיון נוסף קבוע בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984-, לפיה:

"העתירה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין, אולם רשאי הרשם להאריך את המועד אם הראה העותר טעם מיוחד לכך."

לא בכדי נקבע מועד כה קצר (שמניינו מתחיל מיום מתן פסק הדין, אפילו טרם הומצא אז לצדדים). הדיון הנוסף הוא הליך חריג שבחריגים, במסגרתו מתאפשר לבעל דין לתקוף את פסק דינו של בית המשפט העליון - הערכאה העליונה והאחרונה. אין לאפשר מצב בו פסק דין של בית המשפט העליון ייחשב לא סופי וכפוף לעתירה משך זמן רב מדי (וראו: בש"א 6206/93 Her Majesty the Queen in

Right of Canada

נ' ריינהולד , לא פורסם; ראו גם: המ' 589/68 אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב(2) 699, 700). המבקש, שהוא עורך דין, הגיש את בקשתו בחלוף כחודשיים מיום מתן פסק הדין בעניינו. אין בבקשתו כל הסבר (לא כל שכן "טעם מיוחד") לאי הגשת העתירה במועד, ולמצער - סמוך לאחר חלוף המועד. כבר נפסק לא פעם, כי חשיבות ההליך, כשלעצמה, אינה מהווה "טעם מיוחד" (וראו: (בש"א 4719/93 Her Majesty the Queen In right Of Canada

נ' רבקה ריינהולד , פ"ד מז (5) 646; בש"א 5778/94 מדינת ישראל

נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות דלק בישראל ואח' , פ"ד מח(4) 872). מה גם שבמקרה זה, לא היה בית המשפט שותף להערכת המבקש באשר לחשיבות ההליך - ודחה את העתירה על הסף. כך שספק רב אם בעניינו של המבקש נתקיים תנאי מן התנאים הקבועים בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.

אי לכך, הבקשה להארכת מועד נדחית.

ניתנה היום, כ"ז בתמוז תש"ס

(30.7.2000).

אמיר זולטי, רשם

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00054220.

O01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

  • בשא 6206/93
  • בשא 4719/93
  • בשא 5778/94

הלכות

  1. 1הדיון הנוסף הוא הליך חריג שבחריגים, ואין לאפשר מצב בו פסק דין של בית המשפט העליון ייחשב לא סופי וכפוף לעתירה משך זמן רב מדי
  2. 2חשיבות ההליך, כשלעצמה, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד