בשג"ץ 6238/19 פלוני נ. כבוד השופט פלקיס גורודצקי

לפנַי ערעור על החלטות כב' הרשם ר' גולדשטיין בבג"ץ 5808/19 מיום 9.9.2019 ומיום 12.9.2019, במסגרתן נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה.

1.

ביום 8.9.2019 עתר המערער לבית משפט זה. בד בבד הגיש בקשה למתן פטור מתשלום אגרה בה טען כי הכנסתו היחידה מקורה בקצבת הבטחת הכנסה וכי מצבו הכלכלי ירוד. ביום 9.9.2019 דחה הרשם את בקשתו, בקבעו כי הבקשה לא נתמכה בתשתית העובדתית הנדרשת וכי העתירה אינה מגלה, על פני הדברים, עילה להתערבות בית משפט זה.

2.

נוכח האמור, המערער הגיש בקשה נוספת תחת הכותרת "תחליף תשלום אגרה", בה ביקש כי האגרה תשולם מתוך כספי העיזבון של אמו המנוחה, אשר בשמה לטענתו הוא מנהל את ההליך העיקרי. ביום 12.9.2019 בקשתו נדחתה על ידי הרשם, אשר קבע כי הסעד המבוקש אינו מוכר בדין וכי חובת תשלום האגרה מוטלת על המערער בתור העותר בהליך. על שתי החלטות אלו הגיש המערער את הערעור דנא.

3.

ככל שניתן להבין, המערער חוזר בערעורו על טענותיו שבהליך העיקרי, ושב וטוען כי אין לו יכולת כלכלית לשלם את האגרה.

4.

לאחר עיון בעתירה, בבקשות ובהחלטות הרשם, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בעניין תשלומי האגרה, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטותיו בסוגיה זו בנקל (בש"א 4787/19 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי – חיפה (16.7.2019); בשג"ץ 4407/19 אברהם נ' שר המשפטים מר אמיר אוחנה (2.7.2019)). כפי שקבע הרשם בהחלטתו, המערער לא הציג לבית המשפט כל תשתית עובדתית בדבר מצבו הכלכלי מלבד תצהיר. גם במסגרת הערעור דנא, אף שאינו בבחינת "מקצה שיפורים", לא פירט המערער על אודות מצבו הכלכלי או סיפק אסמכתאות כנדרש. על כן, ואף מבלי להתייחס לסיכויי ההליך המוגש כאשר מי שהוגדרה כעותרת הלכה זה מכבר לעולמה, עולה כי לא נפל כל פגם בהחלטת הרשם שלא להעניק למערער פטור מאגרה.

הערעור נדחה אפוא. הנני מאריך בזאת את המועד האחרון לתשלום האגרה עד ליום 3.10.2019. אם זו לא תשולם, העתירה תימחק ללא הודעה נוספת.