פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
4407/19
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
מאיר אברהם
נ ג ד
המשיבים:
1. שר המשפטים מר אמיר אוחנה
2. היועץ המשפטי לממשלה אביחי
מנדלבליט
ערעור על החלטת רשם
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בבג"ץ 4173/19 מיום 23.6.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לקבלת פטור מתשלום אגרה.
ביום 19.6.2019 הגיש המערער עתירה שעניינה סמכויות בתי המשפט לפסיקת מזונות. בד בבד הגיש המערער בקשה למתן פטור מתשלום אגרה במסגרתה טען כי אינו מסוגל לשלם את האגרה בשל מצבו הכלכלי, תוך שהוא מציין בין השאר כי הוא הוכר כנכה וכי הוא מתקיים רק מקצבה של ביטוח לאומי. הרשמת דחתה בקשה זו על בסיס קביעתה כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. היא הורתה על תשלום האגרה עד ליום 30.6.2019 ועל מחיקת ההליך ככל שלא תשולם. ביום 30.6.2019 הוגש הערעור שלפנַי, בו המערער חוזר על טענותיו בדבר חוסר יכולתו הכלכלית.
לאחר עיון בבקשה, החלטתי כי יש לדחות את הערעור. לרשם בית-משפט שיקול דעת רחב בענייני תשלום אגרה, לרבות בעניין מתן פטור מתשלומה, ואין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטותיו אלו אלא במקרה שנפל בהן פגם מהותי (ראו למשל: בש"א 3323/18 בן יששכר נ' קירש , פסקה 5 (22.5.2018) ). בענייננו לא נפל כל פגם בהחלטת הרשמת, ועל כן אין מקום להתערב בה.
בעת בחינת בקשה לפטור מאגרה, על בית המשפט לשקול את יכולתו הכספית של מבקש הפטור ולצד זאת סיכויי ההצלחה של ההליך בגינו מתבקש הפטור (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; בשג"ץ 8987/18 מזרחי נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (23.12.2018) ). מעיון בעתירה עולה כי על פני הדברים היא אכן אינה מגלה עילה. המערער אף לא צירף לעתירתו את פסק הדין המחייבו בתשלום מזונות עליו הוא מלין כמו גם צרוף פסקי הדין המפורטים על ידו במסגרתם נדחתה בקשתו לבטל את פסק הדין. לפיכך, לא היה מקום למתן פטור מתשלום אגרה, זאת אף מבלי להידרש לטענותיו של המערער בדבר מצבו הכלכלי. עם זאת אציין כי עיון בדף החשבון הבודד שצרף המערער לבקשתו לקבלת הפטור לתשלום האגרה מלמד כי הוא מפקיד מדי תקופה שקים בחשבונו. דבר זה מלמד לכאורה כי בידיו יותר ממקור הכנסה אחד עליו הוא הצהיר.
על כן, דין הערעור להידחות.
ניתן
היום, כ"ט בסיון התשע"ט (2.7.2019).
ש ו פ ט