פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
7099/07 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקשים:
וייס דן ואח'
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
2. התעשייה האווירית לישראל בע"מ
בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף
החלטה
לפני בקשה להארכת מועד להגשת עתירה דיון נוסף.
1.
פסק הדין, נשוא בקשה זו, ניתן ביום 4.7.07. לטענת בא כוח המבקשים, פסק הדין הומצא לו ביום 26.7.07. ביום 6.8.07 ביקשו המבקשים להגיש את עתירתם לדיון נוסף ומשסירבה מזכירות בית המשפט לקבל את העתירה, השיגו על החלטה זו בפני כבוד הרשם י' מרזל, בטענה כי יש למנות את המועד להגשת ההליך מיום ההמצאה ולא מיום מתן פסק הדין. כב' הרשם מרזל דחה את ההשגה, בהסתמך על תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), בציונו כי המבקש יוכל להגיש בקשה להארכת מועד, שתידון כמקובל. החלטה זו נתנה ביום 8.8.07 והומצאה לבא כוחם של המבקשים ביום 15.8.07. מכאן הבקשה שבפני, שהוגשה ביום 21.8.07. המשיבה 2 מתנגדת לבקשה.
2.
תקנה 4 לתקנות קובעת שיש להגיש עתירה לדיון נוסף תוך 15 יום מעת מתן פסק הדין. אכן, בשונה מן הכלל הרגיל, מרוץ המועדים מתחיל ביום מתן פסק הדין ולא ביום המצאתו לבעלי הדין (ראו, בש"א 205/88 בלו סקיי קראון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד מב(2) 841). ניתן להאריך את המועד האמור רק אם נמצא לכך טעם מיוחד. עצם הדבר שפסק הדין לא הומצא למבקש בסמוך למתן פסק הדין, אינו מהווה, כשלעצמו, "טעם מיוחד" המצדיק העתרות לבקשה. עקב טיב ההליך, הכלל הנהוג בעניין זה הוא שיש לנקוט גישה קפדנית ומצמצמת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, על מנת למנוע השהיית תוקפו של פסק דין סופי. גם מועדי הפגרה אינם רלוונטיים לעניין שכן ימי פגרה באים במניין הימים להגשת בקשה לדיון נוסף לבית משפט זה. בענייננו, העתירה לדיון נוסף הוגשה כחודש לאחר מתן פסק הדין, עשרה ימים
לאחר שפסק הדין הומצא למבקשים (לפי הנטען) ומבלי לבקש ארכה, מתוך סברה מוטעית כי מרוץ המועדים מתחיל עם ההמצאה. בהתחשב בטיבה של הטעות שאינה טעות בלתי נמנעת באורח סביר ובאורכו של האיחור, לא השתכנעתי בקיומו של "טעם מיוחד". יתרה מכך, וזה העיקר בעיניי, לא מצאתי כי סיכויי ההליך מצדיקים העתרות לבקשה. בפסק הדין נדחתה עתירת המבקש מהטעם שלא נמצא כי בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה נפלה טעות משפטית או מהותית המצדיקה התערבות. ברי, כי במקרה כזה לא נפסקה כל הלכה העשויה לשמש בסיס למתן דיון נוסף.
הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ז באלול
תשס"ז (10.9.2007).
גאולה לוין
ר ש מ ת