בשג"ץ 7837/09 עזבון המנוח יגאל ליבוביץ ז"ל נ. תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצ

לפני בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.

1.

פסק הדין, נשוא בקשה זו, ניתן ביום 17.9.2009. בפסק הדין נדחתה עתירתו של המבקש, לאחר שנקבע כי המקרה אינו נמנה עם המקרים המצדיקים התערבות בפסיקת בית הדין לעבודה. בית המשפט הוסיף ופסק כי אף לגופן של הטענות, לא נמצא דופי בהכרעתו של בית הדין לעבודה. לטענת המבקש, נודע לו אודות פסק הדין רק ביום 29.9.2009 ופסק הדין התקבל אצלו ביום 30.9.2009. בבקשה, שהוגשה ביום 1.10.2009, נטען כי בא-כוח המבקש עומד לנסוע לחו"ל לחפשה מתוכננת מראש, וחוזר רק ביום 13.10.2009. מכאן הבקשה להאריך את המועד להגשת ההליך עד ליום 27.10.2009.

2.

תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד – 1984, קובעת שיש להגיש עתירה לדיון נוסף תוך 15 יום מעת מתן פסק הדין. ניתן להאריך את המועד האמור רק אם נמצא לכך טעם מיוחד. עקב טיב ההליך, הכלל הנהוג בעניין זה הוא שיש לנקוט גישה קפדנית ומצמצמת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, על מנת למנוע השהיית תוקפו של פסק דין סופי. במקרה דנן, מעיון בחומר המצוי בתיק נראה על פני הדברים כי מדובר בהליך חסר תוחלת. דומה כי בפסק הדין נשוא הבקשה לא נפסקה כל הלכה שעשויה לשמש בסיס למתן דיון נוסף, על פי אמות המדיה של סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. משכך, אין הצדקה ליתן את הארכה המבוקשת, תוך פגיעה בעקרון סופיות הדיון. יחד עם זאת, מאחר שהבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הליך - ובשים לב לכך שפסק הדין נשלח לצדדים אך ביום 23.9.2009 ולא ניתנה הודעה מראש על כך שפסק הדין יעמוד לרשותם באינטרנט - אני מאפשרת למבקש להגיש עתירה לדיון נוסף תוך חמישה ימים מעת המצאת החלטה זו. משלא נתבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.