פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
8543/06
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המערער:
נעם פדרמן
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז
2. פרקליטות המדינה, ערן שנדר
3. משטרת ישראל
ערעור על החלטת רשם
בשם המערער:
לעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד גלעד שירמן
פסק-דין
המערער מעוניין להגיש עתירה לדיון נוסף על פסק-דין של בית המשפט העליון. פסק הדין ניתן ביום 5.9.2006. ביום 28.9.2006 פנה המערער לבית משפט זה בבקשה להאריך לו את המועד להגשת העתירה לדיון נוסף. כבוד הרשם דחה את הבקשה. נקבע, כי העותר אכן איחר בהגשת העתירה לדיון נוסף, זאת, "בייחוד נוכח ההוראה הקבועה בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984" ולאור העובדה ש"המבקש אינו מציין מתי בדיוק נתקבל פסק הדין בידיו". עוד קבע כבוד הרשם, כי המערער לא הראה טעם מיוחד להארכת המועד וגם לא הצביע על נימוק משכנע לאיחור. כמו-כן, נמצא כי סיכויי ההליך אינם מצדיקים להיעתר לבקשה, כיוון ש"בפסק הדין נדחתה עתירת המבקש על הסף, והטענות המובאות בעתירה לדיון נוסף אינן אלא ניסיון לערעור נוסף, שאינו מקים עילה לדיון נוסף".
על החלטה זו משיג המערער. עיינתי בטענותיו. עיינתי גם בפסק-הדין נשוא העתירה לדיון נוסף. לא מצאתי עילה לשנות מקביעתו של כבוד הרשם לפיה העתירה הוגשה באיחור. לא למותר לציין, כי גם היום אין המערער מבהיר מתי הומצאה לו החלטת בית משפט זה. כמו-כן, לא ראיתי עילה להתערב שיקול דעתו של כבוד הרשם, שלא מצא בנסיבות המקרה עילה להאריך למערער את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ל' בשבט התשס"ז (18.2.07).
המשנה-לנשיאה