בשג"ץ 8803/10 מרדכי יהודאי נ. עיריית ירושלים אגף החניה

בפניי ערעור על החלטת כב' הרשם ג' שני , מיום 3.11.2010, במסגרתה נדחתה בקשת המערער כי יהיה פטור מתשלום אגרה, בגין הליך בג"ץ 8047/10 אותו הגיש.

בהחלטתו של הרשם, נדחתה הבקשה לפטור מאגרה מאחר וההליך העיקרי לא גילה לכאורה עילה המצדיקה פטור שכזה. הרשם היה מוכן להניח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו טוב, אולם מכיוון שמדובר בתנאים מצטברים, לא היה בכך בכדי לפטור אותו מתשלום אגרה כאמור. בקשתו של המערער לעיון חוזר על החלטת הרשם, נדחתה אף היא ביום 14.11.2010.

מכאן הערעור שבפניי, במסגרתו שב המערער וחוזר על טענותיו כפי שנטענו בפני הרשם.

לאחר שבחנתי את החלטת הרשם ואת כתב הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור בשל נימוקים פרוצדוראליים גרידא, ובשל כך, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

בשולי החלטתו מיום 3.11.2010, ציין הרשם כי "האגרה תשולם תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו שאם לא כן יימחק ההליך ללא הודעה נוספת". המערער לא שילם את סכום האגרה (וכאמור הגיש בקשה לעיון חוזר ואת הערעור דנן), ברם, בינתיים הועברה העתירה העיקרית לטיפול דחוף מאחר ונתבקש במסגרתה צו ביניים, וככל הנראה בלי משים לסוגיית האגרה שטרם שולמה. בהמשך, אף ניתן בעתירה פסק דין והיא נדחתה על הסף עוד טרם שהגיע ערעור זה אל שולחני (מפי השופטת ע' ארבל , ובהסכמת השופטים א' גרוניס ו מ' נאור , מיום 21.11.2010 ). פשיטא כי פסק הדין, אשר דחה את עתירת המערער על הסף , בין היתר, בשל קיום סעד חילופי, מעגן את הנחת הרשם הראשונית באשר לסיכויי ההליך. יחד עם זאת, בערעור על החלטת הרשם לא התייחס המערער לפסק הדין, אף שהוגש לאחריו, ומוכן אני להניח שפסק הדין כלל לא הומצא לידיו במועד הגשת הערעור. משכך, ולאור החלטת הרשם כי ההליך כולו ימחק באם לא תשולם האגרה, אין כל ודאות שהמערער אכן היה בוחר להמשיך בו אם היה נדחה ערעורו כאן, ואולי היה נעצר בשלב זה ומסתפק בסנקציה של מחיקת ההליך, אך ללא תשלום האגרה. ויודגש, מבחינה משפטית גרידא, היה דין הערעור להדחות, מאחר ולא הראה בתחילה, ובוודאי כעת משנדחה – כל סיכוי להצלחתו. יחד עם זאת, ובנסיבות האמורות לעיל, אני מקבל את הערעור ופוטר את המערער רטרואקטיבית מתשלום האגרה בהליך שנדחה.