בשג"ץ 9032/12 מירבי טופז נ. מדינת ישראל / משרד האוצר

לפניי ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת ל' בנמלך

(בג"ץ 8246/12) מיום 15.11.2012 שבה דחתה את בקשת המערער לפטור מלא מתשלום אגרה בעתירה שהגיש, ועל החלטתה של כבוד הרשמת מיום 4.12.2012 שבה דחתה בקשה לעיין מחדש בהחלטה כאמור.

בהחלטתה מיום 15.11.2012 קבעה הרשמת כי אף אם תניח כי מצבו הכלכלי של המערער, כמפורט בבקשה, מקשה עליו לעמוד בתשלום האגרה לפתיחת ההליך, לא הוכח בפניה כי ההליך מגלה עילה להתערבות בית משפט זה בשבתו כבג"ץ. זאת משנראה, כי המערער מבקש להשיג על החלטות שניתנו בעניינו שבהן חויב בתשלום אגרה במסגרת הליכים שיזם. ואולם, לפנים משורת הדין החליטה הרשמת לחייב את המערער לשלם אגרה מופחתת בסך של 500 ש"ח, כתנאי לפתיחתו של ההליך.

בהמשך לדברים אלה, הגיש המערער לבית המשפט ביום 4.12.2012 בקשה לעיין מחדש בהחלטה מיום 15.11.2012. בהחלטתה קבעה הרשמת כי יש לבחון בקשה לעיון חוזר על רקע שינוי מהותי בנסיבות. במקרה דנן, המערער לא העלה טענה כזאת,

ולפיכך לא הוצגה כל עילה לשינויה של ההחלטה.

בערעור שלפניי טוען המערער בין היתר כי העתירה נועדה לברר, ולחלופין לבטל, החלטות שחסמו שמיעתן של תביעות שהגיש, ועל כן הוא מבקש שיאפשרו לו לממש את זכותו למשפט צדק. כן נטען כי שגתה הרשמת בקובעה כי העתירה אינה מגלה עילה. זאת, שכן לטעמו העתירה בעלת חשיבות ציבורית וההכרעה בה עשויה להשפיע על דרך התנהלותם של המשיבים כלפי אזרחי ישראל. המערער מוסיף, כי אין באפשרותו לגייס את האגרה שנקבעה.

דין הערעור להידחות. המערער אינו מצביע על יסוד להתערבות בהחלטתה של הרשמת, שחייבה אותו בתשלום אגרה מופחת בנסיבות העניין. אחת מאמות המידה למתן פטור מאגרה היא הבחינה אם ההליך מגלה עילה. במקרה דנן, מקובלת עליי קביעתה של הרשמת כי סיכוייה של העתירה להתקבל אינם נחזים להיות גבוהים דיים באופן שבו יחסה המערער תחת הפטור כאמור. אשר להחלטה בבקשה לעיון מחדש, הגם שעמדה הרשמת בהחלטתה על כך שלא הוצג בבקשה שינוי נסיבות מהותי, בערעור שלפניי כלל לא הוכח האם אכן חלו נסיבות חדשות כלשהן שיצדיקו עיון בבקשה ולפיכך גם בהחלטה זו איני רואה להתערב.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המערער ישלם את האגרה בסכום שקבעה הרשמת בתוך 15 ימים מיום המצאת פסק דין זה. לא ייעשה כן, יימחק ההליך ללא כל הודעה נוספת.