בשג"ץ 9370/04 שלמה שקד נ. המוסד לביטוח לאומי

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף.

פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 23.9.04. לטענת בא כוח המבקש, פסק הדין נתקבל במשרדו ביום 14.10.04 בלבד, היינו – לאחר חלוף תקופת 15 הימים הקבועה בדין להגשת בקשה לדיון נוסף לגבי פסק הדין. ברור, כי במצב זה, אשר אינו מוכחש על ידי המשיב, סוכלה כל אפשרות מעשית של המבקש להגיש את הבקשה לדיון נוסף במועד, ויש בכך טעם מיוחד למתן ארכה, גם על פי הגישה המחמירה הנוהגת בכגון דא (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד – 1984). אכן, נטיית הפסיקה היא לקבוע, בנסיבות בהן לא עמד פסק הדין לעיונו של בעל דין, בשל עיכוב בהמצאתו לידיו, כי קיים טעם מיוחד למתן ארכה, על מנת לאפשר לבעל הדין למצות את האפשרות המעשית לשם הגשת עתירה מנומקת לדיון נוסף (ראו בש"א 205/88 חברת בלו סקיי קראוון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד מב(2) 841). במקרה זה, הבקשה לארכה אף הוגשה תוך זמן סביר ממועד קבלת פסק הדין בידי המבקש.

הבקשה מתקבלת. הבקשה לדיון נוסף תוגש עד ליום 14.11.04. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.