פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
9931/09 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקש:
רס"ל שמואל בן עזרא
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הביטחון
2. הרמטכ"ל
3. ראש אגף כוח אדם בצה"ל
4. קצין לוגיסטיקה ראשי
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.
1.
הבקשה נסבה על פסק דין של בית משפט זה בבג"ץ 1919/09. בפסק הדין, מפי כב' השופט א' רובינשטיין, אליו הצטרפו כב' הנשיאה ד' ביניש וכב' השופט ח' מלצר, נדחתה עתירה נגד החלטת המשיבים לפטר את העותר משירות קבע. פסק הדין ניתן ביום 10.11.2009. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 10.12.2009. התבקשה בה ארכה עד ליום 17.12.2009. נטען בה כי פסק הדין פוגע פגיעה קשה במבקש ויש בו משום הלכה חדשה המצדיקה דיון נוסף.
2.
דין הבקשה להידחות. תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי "העתירה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין". אכן, מדובר בפרק זמן קצר יחסית, ובשונה מן הכלל הרגיל, מרוץ המועדים מתחיל ביום מתן פסק הדין ולא ביום המצאתו לבעלי הדין (ראו, בש"א 205/88 בלו סקיי קראון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד מב(2) 841). בעל דין המבקש ארכה להגשת ההליך מחויב להצביע על "טעם מיוחד" המצדיק את האיחור בהגשת ההליך. עקב טיב ההליך, הכלל הנהוג בעניין זה הוא שיש לנקוט גישה קפדנית ומצמצמת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, על מנת למנוע השהיית תוקפו של פסק דין סופי.
3.
במקרה דנן, המבקש פנה לבית המשפט חודש לאחר מתן פסק הדין. המבקש לא העלה כל טעם, לא כל שכן "טעם מיוחד" המסביר את השיהוי בהגשת ההליך. יתרה מכך, וזה העיקר בעיניי, לא מצאתי כי סיכויי ההליך מצדיקים העתרות לבקשה. על פני הדברים, לא נראה כי ניתנה במסגרת פסק הדין הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה מצדיקה קיומו של דיון נוסף, על פי אמות המידה הקפדניות של סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ספק אם המקרה דנן בא בגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן שבהם יש מקום לקיים דיון נוסף לאחר שהעניין הוכרע בידי הרכב שלושה של בית המשפט העליון. נוכח סיכוייו הנמוכים של ההליך, משכו של האיחור והעדר הסבר מספק, אין בידי לקבל את הבקשה.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ג' טבת תש"ע
(20.12.2009).
גאולה לוין
ר ש מ ת