פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"ם
10491/09
(בש"ם
10077/09 - א')
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המערער:
יורם יהודה
נ ג ד
המשיבים:
1. לשכת עורכי הדין
באמצעות הועד המרכזי
2. לשכת עורכי הדין ועד מחוז ת''א והמרכז
3. היועץ המשפטי לממשלה ,מר מני מזוז
ערעור על החלטה של כבוד הרשמת של בית המשפט העליון (ג' לוין) בבש"ם
10077/09 מיום 20.12.09
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
1.
המערער הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים (עע"ם 9863/09). כבוד הרשמת דחתה בקשה להאריך המועד להפקדת עירבון עד למכירת דירה, כך שהמימון של העירבון יבוא מן התמורה. ערעור שהוגש על החלטתה של כבוד הרשמת נדחה על ידי ביום 16.4.09 (בש"ם 2094/09). בפסק הדין בערעור על החלטתה של הרשמת קבעתי כי על המערער להפקיד את העירבון עד ליום 1.7.09, שאם לא כן יימחק ההליך. ביום 31.5.09 דחיתי בקשה לעיון חוזר. ביום 13.8.09 החליט כבוד הרשם (השופט י' מרזל) לדחות את הליך, הוא הערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים, מאחר שלא הופקד עירבון. בעקבות פסק דינו של כבוד הרשם הגיש המערער ערעור נוסף (בש"ם 8583/09). ערעור זה נדחה על ידי ביום 24.11.09.
הסאגה לא נסתיימה. ביום 16.12.09 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים עליו הוא כבר הגיש ערעור (עע"ם 9863/08), אשר כאמור נדחה בשל אי הפקדת עירבון. הבקשה להארכת מועד נדחתה על ידי כבוד הרשמת ביום 20.12.09. על החלטה זו הגיש המערער את הערעור דנא.
2.
דינו של הערעור להידחות. ההליך הערעורי על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הגיע לסיומו, לאחר מסע ארוך ומפותל, ביום 24.11.09 (משדחיתי ערעור על פסק דינו של הרשם). לא קיימת בדין אפשרות לפתוח את העניין מחדש. אפילו הייתה קיימת אפשרות כאמור, הרי אין כל צידוק לפתוח פתח לחידושו של הערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים. זאת, לאחר שניתנו ארכות למערער להפקיד את העירבון אך הוא לא עשה כן. אעיר, כי נכון שבפסק דיני מיום 16.4.09 קבעתי כי הערעור יימחק אם לא יופקד העירבון ואילו בהמשך החליט כבוד הרשם לדחות את הערעור. הגם שבאופן תיאורטי קיים הבדל בין דחייה למחיקה, הרי במקרה הנוכחי אין להבדל כל נפקות מעשית.
3.
המערער עושה שימוש לרעה בהליכי משפט. תיאור הדברים שהובא לעיל מלמד כי המערער מטריד את בית המשפט בבקשות חוזרות ונישנות באותו עניין. נעיר, כי התיאור שהבאנו אינו כולל את כל ההליכים שננקטו על ידי המערער. ההליכים הרבים גורמים לבזבוז זמן שיפוטי ומינהלי. בנסיבות העניין ראוי להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה. שיעור ההוצאות יהא מתון, אך אם המערער ימשיך בהגשתם של הליכים חסרי שחר, לא יהיה מנוס מהגדלתם של הסכומים.
4.
הערעור נדחה בלא שהמשיבים נדרשו להשיב. המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 3,000 ש"ח.
ניתן היום, י"ז
בטבת תש"ע (3.1.2010).
ש ו פ ט