בש"מ 1882/04 חוצות אילת בע"מ נ. עיריית אילת

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 30.9.03. המועד האחרון להגשת ההליך, בהתחשב בהודעת מנהל בתי המשפט על עיצומים במערכת המשפט, חל ביום 4.2.04. הבקשה שבפניי הוגשה ביום 23.2.04. מן הבקשה עולה, כי לקראת סוף ינואר 2004 חלה בנו של מנכ"ל המבקשת במחלה שהצריכה טיפול במרכז רפואי המצוי במרכז הארץ, ומנכ"ל המבקשת, אשר מקום מגוריו באילת, ליווה את בנו, שנזקק על פי הוראת הרופאים לליווי צמוד, לצורך זה.

דין הבקשה להידחות. מתן הארכה המבוקשת טעון טעם מיוחד למתן ארכה (ראו תקנה 38 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2001). הכלל הוא, כי מצבו הרפואי של בעל דין, או עורך דין, עשוי להוות טעם מיוחד כאמור, אם בשל אותו מצב רפואי מוכח, נבצר מבעל הדין לנקוט בהליך במועד (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, (תל אביב, 1995), בעמודים 896-895; ראו גם בש"א 6919/98 עזבון המנוח משה אבטיחי ז"ל נ' רנה רוזנבלום, דינים עליון נה 702). בב"ש 825/86 וידיוקולור בע"מ ואח' נגד מדינת הילדים בע"מ (לא פורסם) נפסק לעניין זה, כי "... כלל זה טומן בחובו שני רכיבים מצטברים הטעונים הוכחה: האחד - עובדת קיומה של המחלה; והשני - השפעת המחלה על תיפקודו של בעל הדין ועל יכולתו לפנות לבית-המשפט במועד. רק בנסיבות בהן יוכח שבעטיה של המחלה נבצר מבעל הדין לפעול במועד יהווה הדבר טעם מיוחד להארכת המועד".

על פי אמת מידה זו, אין מקום להיעתר למבוקש. מן החומר שבפניי עולה כי הפניית בנו של מנכ"ל המבקשת לטיפול הנדון נעשתה ביום 15.2.04, לאחר חלוף המועד האחרון לנקיטת ההליך. מכך עולה כי המצב הרפואי האמור לא היה יכול לגרום לאי הגשת ההליך במועד, אשר חלף עוד ביום 4.2.04. אוסיף, כי לא הובהר בבקשה מדוע העדרותו של מנכ"ל המבקשת היתה יכולה לגרום לאי הגשת ההליך במועד, וגם מבחינה זו אין ההליך מגלה טעם מיוחד כנדרש. אוסיף, כי מידת האיחור במקרה זה ניכרת, והדבר נוטה להעצים את החסינות שרכשו המשיבות מפני הטרדתן בהליך ערעורי.

התוצאה היא כי הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות משיבות 1–2 ומשיבה 3, כל אחת, בהליך זה בסך של 1,000 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ כחוק וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.