פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"ם
1950/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
מרדכי יהודאי
נ ג ד
המשיבה:
עיריית ירושלים
ערעור על החלטת הרשם ג' שני מיום
3.3.10 בבר"ם 1009/10
פסק-דין
1.
המערער הגיש בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך בר"ם 1009/10.
ביום 18.2.10 פטרה הרשמת ג' לוין את המערער מתשלום אגרה אך דחתה את בקשתו לפטור
מערבון תוך שהיא מעמידה את סכום הערבון על סך של 3,000 ₪. על ההחלטה הראשונה הגיש
המערער בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה על ידי הרשם ג' שני ביום 3.3.10. מכאן הערעור
שלפני. המשיבה הגישה תגובתה ביום 2.5.10 במסגרתה מתנגדת היא למתן פטור מערבון.
2.
המערער מבסס טיעוניו לפטור מלא מערבון על דלותו הכלכלית. המצב
הכלכלי האמור אכן עמד לנגד עיני רשמת בית משפט זה עת פטרה את המערער מתשלום אגרה.
עם זאת, אין עניינה של בקשה לפטור מאגרה זהה לעניינה של בקשה לפטור מערבון. רוצה
לומר, כי אין ערובה לכך כי במקום בו ניתן פטור מאגרה, יינתן גם פטור מערבון. הרציונאליים
העומדים בבסיס החיוב בהפקדת ערבון ותשלום האגרה שונים זה מזה. ניתן לומר שעיני
האגרה נשואות לקופה הציבורית, ואילו עיני הערבון נשואות לצד שכנגד, שכבר זכה בהליך
קודם. נקודת החפיפה בין בקשה למתן פטור מתשלום אגרה לבין בקשה למתן פטור מתשלום
ערבון היא מרכזיות השיקול בדבר דלות כלכלית. השוני בין שני ההליכים, הוא כי על מנת
לזכות בפטור מתשלום אגרה, על המערער להוכיח גם קיומה של עילה. לעומת זאת, באשר
לפטור מהפקדת ערבון, על המערער לעמוד
על
סיכוייו של ההליך המצדיקים פטור מלא מחובת הפקדת ערבון, שנועד להבטחת הוצאות
המשיבים.
3.
כאן, על פני
הדברים, אין המערער דנא עומד בתנאי הנוסף לפטור מערבון. ההליך בגינו מתבקש הפטור
אינו אלא השגה ב"גלגול שלישי" על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בירושלים
(הרשם ד' מינץ) שלא לפטור את המערער מאגרה על עתירה שהגיש כנגד המשיבה. על החלטה
זו הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי שנדחה על ידי השופטת נ' בן אור, מן הטעם כי חרף מצבו הכלכלי של העותר נדמה כי סיכויי העתירה קלושים ומשכך אין פגם בהחלטת הרשם שלא לפטור המערער מאגרה. עתה מבקש המערער פטור מערבון בערעור נוסף הנסב כל כולו על סוגית תשלום האגרה. אשר על כן, נדמה כי להליך זה, כשלעצמו, אין סיכוי של ממש.
משסיכויי הערעור אינם גבוהים, הרי שדלותו הכלכלית של המערער – גם כשזו הוכחה – אין בה די לבדה לשם מתן פטור מלא מערבון (ראו: בש"א 10036/09 אליהו שמעון נ' נייר וקרטון הדרום 1996 בע"מ (20.12.09)). בנסיבות אלו, אין לומר שטעתה הרשמת של בית משפט זה בכך שדחתה את הבקשה למתן פטור מערבון וקבעה ערבון בשיעור שדווקא נוטה לצדו הנמוך בהליכים מסוג זה (ראו למשל: בש"ם 8861/09 עו"ד מרדכי חולדנקו נ' לשכת עורכי הדין בישראל מחוז ת"א ואח' (לא פורסם, 22.11.09)). משכך, אף אין פגם בהחלטתו של הרשם לדחות את בקשת המערער לעיון חוזר. יודגש, כי המערער טוען כי בתי המשפט השונים העניקו לו פטור מאגרה ומפנה בכך גם להחלטתו של השופט מ' דרורי בעניין אחר (ע"א 5033/10), אשר העניק למערער פטור הן מאגרה והן מערבון. אכן, למערער הוענק פטור מאגרה בהזדמנויות שונות ובהליכים שונים נוכח מצבו הכלכלי ובשל כך ניתן לו פטור אף בהליכים אלו (ראו: תקנה 14(ד)(1) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ו – 2006). אולם, הזהירות מחייבת כי אין להשליך את עובדת מתן הפטור מערבון בהליך ההוא על ההליך דנן. מתן הפטור מערבון בהחלטתו של השופט מ' דרורי ניתן למערער בשל היעדר התנגדות המשיבה, תוך שבית המשפט מציין כי "אין בהיענות לערעור זה שעניינו פטור מערבון ופטור מאגרה משום הבעת עמדה כלשהי ביחס לסיכויי העתירה ולגביהם אינני מחווה כל דעה שהיא". במקרה דנא, משהועלתה התנגדות המשיבה למתן הפטור, הרי שיש ליתן משקל מכריע לסיכוייו של ההליך, וכאמור – נדמה כי אלו אינם גבוהים.
4.
נוכח האמור, לא מצאתי פגם הן בהחלטת הרשמת ובהחלטת הרשם כאמור והערעור נדחה. המערער רשאי להפקיד הערבון בסך 3,000 ₪ כאמור בתוך 14 יום מעת המצאת החלטתי זו. בהיעדר הפקדת הערבון - יידחה ההליך בלא התראה נוספת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז בסיון
התש"ע (9.6.10)
ש ו פ ט