פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"מ
3319/18 -
א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקשים:
1. סקאנר לייט בע"מ
2. סאני סאן
נ ג ד
המשיבה:
עיריית ת"א - אגף הארנונה
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ותשובת
המשיבה לבקשה
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מיום 26.10.2017 (עמ"נ 17209-02-15), בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור מנהלי שהוגש מטעם המבקשים. תחילה הגישו המבקשים ערעור בזכות על פסק הדין (עע"מ 8844/17), ואולם ביום 15.2.2018 מחקה כב' הרשמת ל' בנמלך את הערעור תוך שקבעה כי לא נתונה למבקשים זכות ערעור על פסק הדין וכי היה עליהם להגיש בקשת רשות ערעור. המשיבה מתנגדת לבקשת הארכה.
2.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את בקשת הארכה. זאת, בשים לב למשקלם המצטבר של השיקולים הבאים:
ראשית , הבקשה אינה כוללת הסבר מבורר כיצד נגרמה הטעות שבדין אשר הובילה את המבקשים להגיש ערעור בזכות, ואלו מאמצים עשו המבקשים על מנת להימנע מטעות זו. ודוק: הכלל שלפיו על פסק דין בערעור מנהלי ניתן להשיג ברשות בלבד הוא כלל מושרש וידוע, גם בסעיף 12 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000. בנסיבות אלה, ובשים לב גם לכך שהמבקשים מיוצגים, אין בידי לקבוע כי הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר (ראו והשוו למשל, בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה (10.1.2012)). לא למותר להוסיף ולציין, כי במסגרת הערעור אותו הגישו המבקשים על פסק הדין ניתנה, עוד ביום 22.1.2018,
החלטה בה צוין כי "[...] על פני הדברים לא נתונה למערערים זכות ערעור על פסק הדין וכי היה עליהם להגיש בקשת רשות ערעור (ראו הוראת סעיף 12 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000)". מפסק הדין שניתן ביום 15.2.2018 עולה כי גם לאחר דברים אלה עמדו המבקשים על כך שנתונה להם זכות ערעור.
שנית , פסק הדין המוחק את ערעור המבקשים מחמת היעדר זכות ערעור ניתן כאמור ביום 15.2.2018. בקשת הארכה שלפניי הוגשה ביום 25.4.2018, קרוב לחודשיים וחצי לאחר מכן, וזאת מבלי שניתן הסבר לפרק הזמן הארוך אשר חלף. בנסיבות אלה נראה כי גם לאחר שהתבררה הטעות, לא פעלו המבקשים בשקידה הראויה המצופה מהם.
שלישית , על פני הדברים ובזהירות הראויה דומני כי סיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור אותה מעוניינים המבקשים להגיש אינם תומכים במתן הארכה.
לא נעלמה מעיניי טענת המבקשים כי הם מנהלים הליך ערר נוסף ביחס לשנות מס אחרות, כמו גם טענתם (הלקונית) לפיה ניסו להגיע להסדר עם המשיבה. ואולם בנסיבות העניין ונוכח האמור לעיל אין בכוחן של טענות אלה כדי להטות את הכף לעבר מתן הארכה המבוקשת.
3.
הבקשה להארכת מועד נדחית אפוא. לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' בסיון התשע"ח (21.5.2018).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם