בש"מ 4878/21 רשות האוכלוסין וההגירה נ. האוניברסיטה העברית בירושלים

נקודת המוצא הינה כי שביתת פרקליטי המדינה כשלעצמה אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד באופן גורף, שהרי קשה לומר כי שביתת הפרקליטים הייתה בגדר אירוע חיצוני שלא היה בשליטתם או בתחום צפייתם של באי כוח המבקשים, ולו בשל כך שמדובר בשביתה אותה יזמו הפרקליטים בעצמם. עמד על כך כב' השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן בבש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל – רשות המסים (14.3.2021) (להלן: עניין הוליס ),

בציינו כי "לא ראוי שבאופן גורף נקבע כי נזקי השביתה יגולגלו על בעל הדין שמנגד" ( שם , בפיסקה 10; וראו גם, בש"א 8435/10 ועדת הזכאות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות נ' חגור תעשיות ש.ח. 1990 בע"מ (20.1.2011)).

מן העבר השני, אף אין להתעלם מן ה"מצב הייחודי" שעליו עמד בית משפט זה בעניין הוליס ( שם , בפיסקה 12), שבו המדינה ורשויותיה, המופקדים על האינטרס הציבורי וטובת הציבורי, טוענים כי לא היה באפשרותם לפתוח בהליך בעקבות שביתה של כל פרקליטי המדינה.

לכן, יש לאזן כל מקרה מסוג זה בהתאם לנסיבותיו ולטעמי יש לבחון בעיקר בהקשר זה את השיקולים בדבר מהות ההליך, לרבות אם מדובר בערעור בזכות או בבקשת רשות ערעור, את משך האיחור וכן את מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על סופיותו של פסק-הדין.

במקרה דנן מדובר באיחור של יום אחד בהגשתו של ערעור בזכות (ויצוין כי הודעת הערעור צורפה במעטפה סגורה לבקשה להארכת מועד). כמו כן המשיבים לא הראו כי נפגע אינטרס ההסתמכות שלהם על סופיות פסק-הדין עקב האיחור בהגשת ההליך. עוד רשמתי לפניי את הצהרת המבקשים כי אין בכוונתם לבקש עיכוב ביצוע של פסק-הדין.

בנסיבות אלה, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

הבקשה מתקבלת אפוא.

המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את הודעת הערעור ואת החלטתי זו, והטיפול בהליך יימשך כסדרו.