בש"מ 5053/04 יוסף מושלין נ. עיריית רחובות

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. פסק הדין נשוא ההליך שבפניי ניתן ביום 14.4.04. פסק הדין ניתן במעמד הצדדים. מכך עולה, כי המועד האחרון להגשת הליך ערעורי לבית משפט זה חל ביום 16.5.04. המבקשים פנו לראשונה לבית המשפט ביום 30.5.04, על יסוד הסברה כי עומדים לרשותם 45 ימים לצורך הגשת ערעור וטוענים, כי אז התברר להם כי פרק הזמן הקבוע בדין להגשת ערעור על פסק הדין, שניתן בידי בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, הינו 30 ימים בלבד.

אין הבקשה שבפניי מצביעה על טעם מיוחד, כנדרש, למתן ארכה. הדין שבו נקבע פרק הזמן להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים נקבע לפני יותר משלוש שנים. זהו דין ברור ומושרש. בהעדר כל פירוט אודות הסיבה לטעותם של באי כוח המבקש, אין בידי לקבוע, במצב זה, כי טעותם האמורה הינה סבירה, וכי יש בה כדי לבסס טעם למתן ארכה (ראו עע"מ 6782/03 ברכיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז דרום, דינים עליון סו 204). עוד יש להעיר, כי משניתן פסק הדין במעמד הצדדים, היתה המשיבה רשאית לפתח ציפיה כי הליך ערעורי יוגש עד ליום 16.5.04, ומשלא נעשה כך, היתה רשאית לצפות כי לא תוטרד עוד בהליך ערעורי. אין ביד המבקשת להצביע על טעם מיוחד היכול לגבור על ציפיה לגיטימית זו. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח מידת האיחור במקרה זה, 14 ימים, אשר אינה זניחה, ואשר נוטה ליצור ציפיה מוגברת של המשיבה לכך שלא יינקטו הליכי ערעור.

התוצאה היא כי הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בהליך זה בסך של 1,000 ₪. לסכום זה יש לצרף מע"מ כדין וכן הפרשי רבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.