בש"מ 5802/20 יעקב עפרוני נ. עיריית תל אביב-יפו

לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן

בעע"מ 4479/20 מיום 12.8.2020, במסגרתה פטרה את המערער מתשלום אגרה והעמידה את העירבון שעליו להפקיד על סך של 5,000 ש"ח.

1.

ביום 1.7.2020 הגיש המערער ערעור עתירה מנהלית ולצידו בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, בגין מצבו הכלכלי הקשה והקושי להסתייע בקרוביו. מנגד טענה המשיבה בתגובתה, כי המערער לא הוכיח כי הוא לא יכול להסתייע בקרוביו על אף שטען זאת וכי הערעור חסר כל סיכוי.

2.

ביום 12.8.2020 קבעה הרשמת כי מהבקשה עולה כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים, אולם הוא לא פירט באופן מספק על אודות האפשרות להסתייע בקרובי משפחתו ולא גיבה את טענותיו במסמכים מתאימים. עוד ציינה הרשמת כי עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מעלה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. אי לכך, פטרה הרשמת את המערער מתשלום אגרה והעמידה את העירבון על סך של 5,000 ש"ח.

3.

בערעור שלפנַי טוען המערער כי שגתה הרשמת כאשר לא פטרה אותו מהפקדת העירבון. שגיאה זו מתחדדת לשיטתו נוכח העובדה שהוא קיבל פטור מתשלום האגרה, וברי מכאן שאין מחלוקת בעניין מצבו הכלכלי הקשה.

4.

דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב היקף בענייני פטור מהפקדת עירבון או הפחתה בסכומו, והתערבות בהחלטות מסוג זה תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בהם בהחלטת הרשם נפל פגם או נמצאה בה טעות יסודית (ראו: בש"א 3364/20 עואודה נ' חליל (2.6.2020)). המקרה שלפנַי אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים.

5.

לצורך מתן פטור מהפקדת עירבון יש להוכיח הן חוסר יכולת כלכלית והן כי קיים סיכוי ממשי להליך העיקרי שהוגש (ראו לאחרונה: בש"א 4744/20 לוי נ' ברלין (16.7.2020)). עיון בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים מצביע על כך שסיכויי הערעור בהליך העיקרי אינם גבוהים באופן המצדיק התערבות בהחלטת הרשמת שלא להעניק למערער פטור מעירבון. עתירתו של המערער נדחתה הן על הסף – מחמת מעשה בית דין בשל קיומו של פסק דין חלוט בעניינו ושיהוי ניכר בהגשת העתירה – והן לגופה, שעה שבית המשפט קבע כי הדין אינו תומך בסעד שהתבקש על ידו "ובמקרה שלנו – גם לא הצדק". בנסיבות אלו, גם אם ניתן לצאת מנקודת הנחה כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים, אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת.

הערעור נדחה.