לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
ההחלטה מתייחסת לבקשה להארכת מועד בעניין היטל השבחה. נקבע לכאורה שהמבקשת אינה יכולה להיבנות מעמדת המשיבה שאומצה בבית המשפט המחוזי, בשל רצונה לשמור על טענותיה בעצם החיוב. לפי לשון סעיף 14(ב)(1) לתוספת השלישית, הסדר הראוי הוא למצות תחילה את טענות עצם החיוב, והמבקשת קיבלה 4 ימים להתייחס.
העובדות: המבקשת ביקשה להיבנות מעמדת המשיבה בנוגע לפנייה לשמאי מכריע. בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת המשיבה בהנחה שנשמטו הבסיס מטענות אחרות של המבקשת, והמבקשת מעוניינת לשמור על טענותיה לרבות בעצם החיוב. ההחלטה מאפשרת למבקשת להתייחס לאמור תוך 4 ימים.
העובדות
המבקשת ביקשה להיבנות מעמדת המשיבה בנוגע לפנייה לשמאי מכריע. בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת המשיבה בהנחה שנשמטו הבסיס מטענות אחרות של המבקשת, והמבקשת מעוניינת לשמור על טענותיה לרבות בעצם החיוב. ההחלטה מאפשרת למבקשת להתייחס לאמור תוך 4 ימים.
השאלות המשפטיות
1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור בעניין היטל השבחה במסגרת הליך תכנון ובנייה?
2.האם יש להכריע תחילה בטענות בדבר עצם החיוב לפני בחינת טענות בדבר שומת השמאי המכריע?
הלכות
1
עמדת המשיבה שאומצה על ידי בית המשפט המחוזי הייתה בהנחה שנשמטו הבסיס מטענות המבקשת האחרות, ולכן אין למבקשת להיבנות ממנה תוך שמירה על כל טענותיה לרבות בעצם החיוב.
״היא "בהנחה שנשמט הבסיס מטענותיה האחרות של המבקשת", ואילו המבקשת, כך לפי הבקשה שלפניי, מעוניינת לשמור על כל טענותיה לרבות באשר לעצם החיוב.״
התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.
הטקסט המלא
פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
6151/12 - א'
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקשת:
פרנקל ובניו נכסים (1995) בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה
בקשה להארכת מועד
החלטה
לאחר בחינת טענות
הצדדים מצאתי כי לכאורה מתעורר קושי בבקשה להארכת מועד. ראשית, המבקשת חפצה להיבנות מעמדתה של המשיבה באשר לפנייה לשמאי מכריע. אולם, מעיון בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי עולה בבירור כי עמדה זו של המשיבה – שאומצה על-ידי בית המשפט – היא "בהנחה שנשמט הבסיס מטענותיה האחרות של המבקשת", ואילו המבקשת, כך לפי הבקשה שלפניי, מעוניינת לשמור על כל טענותיה לרבות באשר לעצם החיוב.שנית, לאור פסק-הדין של בית המשפט המחוזי (עמ' 5-4) ולאור לשונו של סעיף 14(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, נראה לכאורה כי הסדר הראוי הוא למצות תחילה את הטענות בדבר עצם החיוב.
אני מאפשר למבקשת להתייחס לאמור לעיל תוך 4 ימים מעת המצאת החלטה זו.