פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"מ
6286/16
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
דוד מזרחי
נ ג ד
המשיבים:
1.
מועצה איזורית שומרות
2. מנהל ארנונה מ.א. שומרות
3. ועד הישוב שערי תקווה
4. אבנר כהן הממונה מטעם משרד הפנים ביהודה ושמורון
השגה
על החלטת מזכירות
החלטה
1.בפניי השגה על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל הליך ערעורי לרישום.
עניינו של ההליך אותו מעוניין המבקש להגיש הוא ערעור על שלוש החלטות שניתנו בידי בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל: החלטות מיום 22.3.016 בהן נדחה על הסף חלק מעתירה שהגיש המבקש ויתר חלקיה נמחקו בהסכמה (החלטות שהן "פסק-דין"); החלטה מיום 9.5.2016 בה חויב המבקש בהוצאות ובשכר טרחת המשיבים; והחלטה מיום 14.7.2016 בה נדחו בקשות המבקש לביטול פסק הדין, לעיכובו ולפסלות שופט.
על החלטות אלו ביקש המבקש להגיש "ערעור על עתירה מנהלית", אך מזכירות בית המשפט לא קיבלה ערעור זה לרישום. על פי החומר שבתיק נימוק הדחיה היה כי המועד להגשת ערעור על שתי ההחלטות הראשונות חלף, וכי לא צורפה להליך אגרה בסכום הקבוע בדין.
על החלטה זו של מזכירות בית המשפט הגיש המבקש את ההשגה שבפניי. המבקש טוען בהשגתו, כמו גם בגוף הודעת הערעור אותה מעוניין הוא להגיש, כי הערכאה המוסמכת לדון בערעור על שלוש ההחלטות הוא בית המשפט העליון.
2.עיינתי בהחלטות אשר ביחס אליהן מעוניין המבקש להפנות את ההליך הערעורי, בהודעת הערעור אותה ביקש להגיש, בהשגה ובכל החומר שבפניי, והגעתי לכלל מסקנה כי אכן לא היה מקום לקבל את הערעור לרישום (אם כי לא מן הטעם עליו התבססה מזכירות בית המשפט).
טעם הדבר הוא ששלוש ההחלטות עליהן מעוניין המבקש להשיג (וכאמור את ההחלטות מיום 22.3.2016 יש לסווג כפסק-דין) ניתנו בידי בית משפט לעניינים מקומיים אשר הוקם לפי סעיף 125 לתקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), התשמ"א-1981 (להלן: התקנון ). סעיף 135 לתקנון - החל גם ביחס להליכים המתנהלים בעניינן של מועצות אזורית מכוח הוראת סעיף 121א לתקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), תשל"ט-1979 - קובע כדלקמן:
"(א) פסק דין של בית משפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה ניתן לערעור בפני בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת ערעור .
(ב) החלטה אחרת של בית משפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה בעניין אזרחי ניתנת לערעור בפני בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת ערעור אם נתקבלה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת שופט של בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת ערעור.
(ג) החלטה בדבר פסלות שופט והחלטה בדבר מעצר, שחרור בערובה ועיון חוזר בהחלטה בדבר מעצר שניתנו על ידי בית משפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה ניתנות לערעור בפני בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת ערעור
כפי שניתנות החלטות כאמור לערעור בבית משפט" [ההדגשות הוספו].
הנה כי כן, הליך ערעורי על "פסק דין" ועל "החלטה אחרת" של בית משפט לעניינים מקומיים יש להגיש ב"בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת הערעור". המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון קבע בית משפט יחיד לעניינים מקומיים של ערכאת ערעור, היושב בבית המשפט המחוזי בירושלים (ראו בש"מ 667/15 מזרחי נ' מועצה אזורית שומרון
(18.2.2015)), וזוהי אפוא ערכאת הערעור אשר בפניה היה על המבקש להביא את השגתו, בדרך של הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור (לפי העניין).
להשלמת התמונה אוסיף שתי הערות: האחת, לא נעלם מעיני כי המבקש כרך בערעורו השגה גם על ההחלטה מיום 14.7.2016 בה, בין היתר, נדחתה בקשתו לפסלות שופט. אולם על פי לשון סעיף 135(ג) הנ"ל לתקנון גם ערעור פסלות יש להגיש בפני בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאת הערעור, ומכל מקום משכרך המבקש השגותיו יחדיו לא היה מקום לקבל את הודעת הערעור לרישום (מה גם שההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים ממילא הסתיים).
השניה, המבקש ציין בגוף ה"ערעור על עתירה מנהלית" כי היות והגיש בבית המשפט לעניינים מקומיים "עתירה מנהלית" אין תחולה להוראות התקנון המסדירות הגשת ערעור, ואף אין תחולה להוראות הכלליות המסדירות הגשת ערעור בערכאות אחרות. לטענתו בהינתן האמור "המסקנה היא כי ערכאת הערעור במקרה מיוחד זה הינה בג"צ". גישה זו אין מקום לקבל (השוו: ע"א 9061/06 (ירושלים) עירית אריאל נ' לנציאנו , פסקאות 6-9 (9.7.2006); רע"א 7655/06 לנציאנו נ' עיריית אריאל , פסקאות 8-9 (11.9.2007)), ומכל מקום המבקש עצמו בחר שלא להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק אלא בחר להגיש הודעת ערעור, כך שלמעשה גם לפי עמדתו שלו (אותה כאמור איני מוצאת לקבל) אין מדובר בהליך מתאים.
מן הטעמים המפורטים לעיל הגעתי למסקנה כי לא היה מקום לקבל את ההליך לרישום, וההשגה נדחית אפוא.
ניתנה
היום, ה' בתשרי התשע"ז (7.10.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת