פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"מ
719/19 -
א'
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקש:
מוחמד סלימאן
נ ג ד
המשיבות:
1. רשות מקרקעי ישראל
2. מדינת ישראל- משרד הכלכלה והתעשייה
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 3.1.2019 בעע"מ 5409/18 (כבוד השופטים נ' הנדל , מ' מזוז ו- א' שטיין ).
2.
המבקש הגיש את הבקשה שבכותרת ביום 29.1.2019 ובמסגרתה ביקש להאריך את המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף ב-45 ימים. הארכת המועד דרושה למבקש, כך לטענתו, נוכח כוח אדם מצומצם במשרדו ובשים לב לכך שפסק הדין התקבל במשרדו "באופן לא רשמי" רק ביום 16.1.2019. לטענת המבקש, נימוקים אלה מהווים משום "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשתו להארכת מועד להגשת ההליך.
3.
דין הבקשה להידחות. כלל ידוע ומושרש הוא כי המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הוא "תוך חמישה עשר י מים מיום מתן פסק הדין" ( תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף , התשמ"ד-1984 ). פר ק הזמן הקצר הנמנה מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו נובע מכך שהליך הדיון הנוסף סוטה מרעיון סופיות הדיון. בענייננו, המבקש הגיש את הבקשה שבכותרת ביום 29.1.2019, היינו בחלוף תשעה ימים מהמועד האחרון הקבוע בדין להגשת ההליך (בהתחשב שהיום החמישה-עשר חל ביום שישי, הרי שהמועד האחרון להגשת ההליך חל ביום ראשון ה-20.1.2019). אכן, המועד להגשת בקשה לדיון נוסף ניתן להארכה בהתקיים "טעם מיוחד" לכך. אולם בשים לב לגישה הקפדנית והמצמצמת להארכות מועד להגשת בקשות לקיום דיון נוסף (ראו, למשל: בש"פ 4620/07
שובר נ' מדינת ישראל , פסקה 2 (11.6.2007); בש"א 6180/09
פלונית נ' פלוני , פסקה 7 (13.9.2009)) בנסיבות העניין לא מצאתי בנימוקיו של המבקש משום "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה. בנוסף אציין כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם תומכים בהיעתרות לבקשה, שכן על פני הדברים פסק הדין אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים ונדירים בהם קמה הצדקה לערוך בירור נוסף בפני הרכב מורחב של שופטים.
4.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ל' בשבט התשע"ט (5.2.2019).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת