בש"מ 7305/19 אדם טבע ודין נ. הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור ו4 אח'

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי המבקשת לא ביססה קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים את מתן הארכה המבוקשת על ידה להגשת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בתל אביב-יפו מיום 3.9.2019 בעת"מ 32951-11-15 ובעת"מ 59391-07-15. זאת, בשים לב לטעמים הבאים.

מדובר בבקשה למתן ארכה לפרק זמן שאינו ידוע וזאת עד להכרעה בבקשות לדיון נוסף התלויות ועומדות בפני בית המשפט העליון (ואשר טרם הוכרעו), בטענה כי ההכרעה באותן בקשות עשויה להשפיע על עצם השאלה אם יש מקום להגיש ערעור על פסק-הדין במקרה דנן. אכן, קיומו של הליך תלוי ועומד יכול לשמש בנסיבות מסוימות "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו, בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל (20.10.2004)) ומוכן אני להניח כי קיימת זיקה מסוימת בין פסק-דינו של בית המשפט העליון מושא הבקשות לדיון נוסף לבין פסק הדין מושא הבקשה להארכת מועד (וזאת מבלי להביע עמדה כלשהי, כמובן, באשר לסיכויי הבקשות לדיון נוסף).

עם זאת, ובשים לב לכך שעסקינן בשני הליכים (הבקשה לדיון נוסף והערעור על פסק-הדין מושא הבקשה דנן) המתבררים למעשה בפני אותה ערכאה (בית המשפט העליון), נראה כי הדרך הדיונית הנכונה היא הגשת ערעור על פסק-הדין, במסגרת המועדים הקבועים בדין, והגשת בקשה או הודעה מתאימה במסגרת הערעור.

אשר על כן הבקשה נדחית.

עם זאת, ובהתחשב בהסכמת המשיבים 5-1, מוארך בזאת לפנים משורת הדין המועד להגשת הערעור על פסק-הדין וזאת עד ליום 28.11.2019. ככל שיוגש ההליך יצוין דבר הארכה בפתחו והחלטתי זו תצורף כנספח.