פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
7506/10
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המבקשים:
1. עיריית אלעד
2. ראש עיריית אלעד
נ ג ד
המשיבים:
1. אור המלך ע"ר
2. מנכ"ל עיריית אלעד
3. משרד החינוך
4. מרכז החינוך העצמאי
5. מוסדות חינוך חסידי קן ציפור
6. עמותת אור האמת אלעד
הוגש הליך
החלטה
לפניי בקשת המשיבה 1 לפסיקת הוצאותיה, לאחר שההליך שבכותרת - בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור - נמחק לבקשת המבקשים. יוער כי ביום 21.12.2010 פסקתי הוצאות לטובת המשיבה 1 בהעדר תגובה מטעם המבקשים, אולם לאחר מכן נעניתי לבקשה מוסכמת של הצדדים והוריתי על ביטול החלטתי על-מנת לאפשר למבקשים להגיש תגובתם לבקשה לפסיקת הוצאות.
עיינתי בתגובות המבקשים והמשיבה 1. בנסיבות העניין, באתי למסקנה כי יש מקום לפסוק הוצאות לטובת המשיבה 1, שכן זו נאלצה להגיב לבקשה להארכת מועד שהגישו המבקשים, ואף הסבה בתגובתה את תשומת הלב לכך שההליך הוגש בתום המועד הקבוע בדין להגשתו. בעקבות כך, ניתנה החלטתי מיום 10.11.2010 במסגרתה התבקשו המבקשים להבהיר בתצהיר מהו "הטעם המיוחד" המצדיק איחור בהגשת ההליך הערעורי, ומהי סיבת השיהוי להגשת הבקשה להארכת מועד. בסופם של דברים, שאלות אלה לא זכו למענה בהתחשב בכך שהבקשה להארכת מועד נמחקה לבקשת יוזמיה. עם זאת, למשיבה 1 נגרם טורח בגין הגשת תגובתה האמורה מיום 28.10.2010, ובנסיבות העניין היא זכאית להוצאותיה בגין כך.
יצוין כי במקביל להליך שבכותרת, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה (בר"ם 7637/10). בהחלטתו מיום 29.11.2010 הורה כב' השופט מלצר על מחיקתה של בקשת רשות הערעור לבקשת המבקשים, תוך שהעיר כי בקשת רשות הערעור הוגשה בניסיון לעקוף את הבקשה להארכת מועד שבכותרת, ותוך שהמבקשים חוייבו בשכר-טירחת עורכי-דינה של המשיבה 1 בסך 5,000 ש"ח. יצוין כי בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטה האמורה, נדחתה בהחלטת כב' השופט מלצר מיום 9.12.2010.
ייאמר מיד כי עצם העובדה שכב' השופט מלצר חייב את המבקשים בהוצאות המשיבה 1 בבר"ם 7637/10 הנ"ל, אין בכוחה לפטור את המבקשים מחיובם בהוצאות המשיבה 1 בבקשה שבכותרת, שכן מדובר בהליכים נפרדים שהמבקשים יזמו את פתיחתם, ובתגובות נפרדות שהמשיבה 1 התבקשה להגיש במסגרת שני ההליכים. בהקשר זה אציין כי לא נהירה לי טענת המבקשים לפיה כב' השופט מלצר כבר פסק למשיבה 1 הוצאות בגין התגובה שהגישה בהליך הבקשה להארכת מועד. בהחלטתו מיום 9.12.2010 ציין כב' השופט מלצר במפורש כי "...המשיבה 1 נאלצה להוציא הוצאות לשם מסירת תגובה לגוף הדברים לבקשה למתן רשות ערעור ..." (ההדגשה הוספה – ד.כ.ל). מכאן עולה כי טענת המבקשים בדבר כפל חיוב בהוצאות, דינה להידחות. אוסיף כי עיינתי בתגובות שהגישה המשיבה 1 בשני ההליכים, ולא מצאתי כי הן חופפות במידה המצדיקה הפחתה משיעור ההוצאות בהליך שבכותרת, בגין ההוצאות שנפסקו בבר"מ 7637/10. בהתחשב בכל אלה, יישאו המבקשים בשכר-טירחת עורכי-דינה של המשיבה 1 בהליך שלפניי בסך 1,500 ש"ח.
ניתנה היום, ה' באדר א'
תשע"א (9.2.2011).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת