פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"ם
7517/10 - א'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1. יהודה דורון
2. קטרינה דורון
3. תמר דורון
4. הדס דורון
5. שקד דורון
נ ג ד
המשיב:
קיבוץ שפיים
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים מיום 12.8.2010. הבקשה היא להארכת המועד ב- 30 ימים מיום מתן ההחלטה בבקשה.
לפי תקנה 33 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות ), המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים הוא 30 ימים. לפי תקנה 38 לתקנות, הארכת מועד זה טעונה "טעמים מיוחדים שיירשמו". האם בענייננו הוצגו טעמים מיוחדים כנדרש? התשובה היא בשלילה. ראשית, הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 14.10.2010, קרי לאחר המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, וזאת מבלי שניתן לכך כל הסבר. שנית, הנימוק היחיד המובא לבקשה הוא שהמבקשים מעוניינים לגייס כספים לצורך קבלת ייצוג משפטי בבית משפט זה. אכן, כאשר מדובר במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון (ראו בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון , פ"ד נד(4) 702 (2000)). ואולם לא מדובר בהארכת מועד אוטומטית, ובענייננו המבקשים כלל אינם מבססים תשתית שלאורה ניתן להיעתר לבקשתם. כך, המבקשים אינם מפרטים את מצבם הכלכלי, ואינם מציגים אסמכתא כלשהי לעניין זה; כמו-כן הם אינם מתארים את הניסיונות שנעשו על ידם לשכור עורך-דין עד כה, ויצוין כי מדובר בתקופה של חודשיים מאז שניתן פסק-הדין. ברי כי במצב דברים זה, ובשים לב לעובדה שהמבקשים היו מיוצגים בבית המשפט קמא, לא ניתן למצוא "טעם מיוחד" בטענה הכללית והלאקונית כי המבקשים פועלים להסדר ייצוגם; מה עוד שמדובר בבקשה להארכת מועד לתקופה ארוכה של 30 ימים מעת מתן החלטתי.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיב בסכום של 1,500 ₪.
ניתנה היום, י"ט בחשוון
תשע"א (27.10.2010).
גיא שני
ר ש ם