בש"מ 7674/12 עו"ד ירון אלון נ. מדינת ישראל

1.

בפניי בקשה להארכת מועד שהוגשה על ידי המבקש "למען הזהירות" ובעקבות החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל ערעור אותו ביקש להגיש על פסק-דין משלים של בית המשפט לעניינים מינהליים בתובענה ייצוגית מינהלית שהוגשה על ידו.

פסק דינו המשלים של בית המשפט לעניינים מינהליים ניתן ביום 18.7.2012, וביום 23.10.2012 - היום ה-45 לאחר מתן פסק הדין, בהינתן ימי פגרת הקיץ ופגרת חג הסוכות - ביקש המבקש להגיש את הערעור על פסק הדין. בבקשתו מציין המבקש כי במזכירות בית המשפט נמסר לו כי היות והוא מבקש להשיג על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים היה עליו להגיש את הערעור תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין (בתוספת ימי הפגרה), ומשכך איחר את מועד הגשת הערעור והוא נדרש להגיש בקשה למתן אורכה.

2.

צודק המבקש בטענתו כי לא היה עליו להגיש בקשה להארכת מועד וכי היה על מזכירות בית המשפט לקבל את הערעור לרישום. זאת בהינתן הוראת תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 הקובעת כך:

"(א) בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנדון.

(ב) על אף האמור בכל דין,

על תובענה ייצוגית לפני בית המשפט לעניינים מינהליים לא יחולו תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 ".

לשון התקנה ברורה ועל פיה בתובענות ייצוגיות יחולו ככלל סדרי הדין הנוהגים על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ומשכך המועד להגיש ערעור על פסק דין הניתן בגדר תובענה ייצוגית הינו 45 ימים, זאת גם אם פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים (ראו גם בש"מ 7209/11 עיריית קריית ביאליק נ' שובל (לא פורסם, 25.10.2011)).

3.

אשר על כן, הערעור יתקבל לרישום. החלטתי תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.