בש"מ 9031/20 אסום- חברה קבלנית לבניין בע"מ נ. מדינת ישראל- משרד הבינוי וה

1.

המבקשת הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים עתירה כנגד החלטת ועדת המכרזים של המשיבה 3. ביום 20.12.2020 קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי הוא נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה כפי שהוגשה. עם זאת, הוסיף כי "משנשמעה המחלוקת לגופה בגדרי הדיון בבקשה לצו ביניים, יודיעו הצדדים עד ליום 24.12.2020 אם ניתן לגבש הסכמה דיונית בדבר העברת הדיון והמשכו מלפניי, בין אם על דרך השלמת טיעונים/ראיות ובין אם על דרך מתן פסק דין לגופה של מחלוקת" (להלן: ההחלטה ).

2.

המבקשת ביקשה להגיש במזכירות בית משפט זה "הודעת ערעור" על ההחלטה, ועמה בקשה לסעד זמני בערעור, אולם המזכירות סירבה לקבל את הערעור לרישום, משום שלשיטתה היה על המבקשת להגיש בקשת רשות ערעור. המבקשת משיגה על החלטת המזכירות וטוענת, כי "מדובר על פסק דין שכותרתו החלטה ו/או לחילופין פסק דין חלקי" וכן כי מדובר בהחלטה הסותמת את הגולל על ההליך כהליך מנהלי ומשכך מדובר בערעור בזכות.

3.

דין ההשגה להידחות. זאת, מכל אחד מהטעמים הבאים, אשר אף מצטברים זה לזה:

(א) ראשית, נוכח סעיף 12(ב)(3א) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, אשר קובע כי "החלטה בענין סמכות ענינית" היא "החלטה אחרת", אשר לפי סעיף 12(א) לאותו חוק, הערעור עליה יהיה ברשות, ולא בזכות.

(ב) שנית, מכיוון שלא מדובר בהחלטה המסיימת את ההליך בין הצדדים (ראו והשוו: בש"מ 860/13 רכבת ישראל בע"מ נ' עיריית מודיעין מכבים-רעות (4.4.2013); רע"א 4551/11 קו רציף טכנולוגיה נ' בליאכר (16.9.2012), פסקה 4).

(ג) שלישית, בניגוד לטענת המבקשת, לא ניתן לראות בהחלטה "פסק דין חלקי" שכן בית המשפט קמא לא פסק בסעד שהתבקש ולא דחה אותו (השוו: בר"ם 7363/09 מרכז משען בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו (31.12.2009), פסקה 2.ד.).

4.

נוכח כל האמור לעיל, צדקה המזכירות כאשר דחתה מן הרישום את הודעת הערעור, שכן הדרך להשיג על ההחלטה היא באמצעות בקשת רשות ערעור.