פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
10011/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
ערן זירדקר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 11.8.05, בתיק ב"ש
2118/05, שניתנה על ידי כבוד השופט א' ואגו
תאריך הישיבה: א' באדר
תשס"ו (1.3.2006)
בשם העורר: עו"ד אורי
בן-נתן
בשם המשיבה: עו"ד גלי
פילובסקי
בשם שירות המבחן: גב' ג'ודי באומץ
החלטה
1.לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע הוגש, בחודש מאי 2005, כתב אישום נגד העורר, ובו נטען כי בעקבות מחלוקת שנתגלעה במהלך בילוי במועדון, הוא דקר אדם בחזהו, וכתוצאה מכך נזקק אותו אדם לטיפול בבית חולים. לעורר יוחסה עבירה לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והמשיבה עתרה למעצרו עד תום ההליכים. את הבקשה הזו דחה בית המשפט המחוזי, לאחר שמצא לנכון להעדיף על פניה מעצר-בית בדירת דודו של המבקש בראשון-לציון. אותה החלטה ניתנה בחודש מאי 2005, ובחלוף חודשיים, ביקש העורר כי יינתן לו להמשיך בשירותו הצבאי בבסיס הנמצא בסמוך לבאר-שבע. משנדחתה בקשה זו הוגש הערר שבפני.
2.בהחלטתי מיום ד' בחשוון תשס"ו (6.11.2005) קבעתי כי לנוכח הסכנה הנשקפת מהעורר, אין זה סביר להתיר לו לחזור לעיר מגוריו. עם זאת, נעתרתי לבקשת בא-כוח העורר לאפשר לו לפנות לרשויות הצבא כדי לבדוק אם רשויות אלו יהיו מוכנות להתיר לעורר להמשיך בשירות החובה. בהודעה עדכנית שהוגשה לבית המשפט טען בא-כוח העורר, כי הצבא יהיה מוכן לקלוט את שולחו בשנית, ובלבד שיוסרו ההגבלות על תנועותיו.
3.מאז ניתנה ההחלטה אשר חייבה את העורר לשהות במעצר-בית בראשון לציון חלפו חודשים לא מעטים, אולם משפטו טרם הסתיים, ולמען הדיוק הוא החל רק לאחרונה. העורר הוא אדם צעיר, שגם אם יימצא כי חטא ויידרש לשאת בעונש, מצווים הכל להותיר לו פתח לשיקום, ושיקום זה מחייב, בראש ובראשונה, לאפשר לו לסיים את שירותו הצבאי שנקטע בעקבות מעורבותו הנטענת בפלילים. בנסיבות אלו, ולנוכח הקשיים שהתעוררו בחלופת המעצר בה שהה העורר עד כה, סבורני כי הגיעה השעה לשוב ולבחון את עניינו של העורר, ולאחר שעשיתי זאת אני מורה כדלקמן:
א.העורר יוסיף לשהות בתנאים של מעצר בית, אולם הוא יעשה זאת בבית הוריו ברחוב מרחבים 1318/52 בדימונה, ובפיקוח אביו, מר יפתח זירדקר. הערבויות שהופקדו על ידי העורר ואביו, יחולו גם על חלופת המעצר החדשה.
ב.אם תתקבל החלטה לפיה יהיה רשאי העורר לשוב לשירות צבאי, הוא יהיה רשאי לצאת מבית הוריו ליחידתו, שעתיים לפני תחילתו של יום העבודה, וישוב לביתו שעתיים לאחר סיומו של יום העבודה. בדרכו אל התחנה המרכזית בדימונה ובשובו ממנה, ילווה העורר על ידי אביו.
ג.העורר יהיה נתון בפיקוח שירות המבחן עד לסיום משפטו.
ד.אם לא תאושר חזרתו של העורר לשירות הצבאי בתוך 45 ימים, תהיה המשיבה רשאית לעתור לבחינה נוספת של תנאי השחרור.
ניתנה היום, א' באדר תשס"ו
(1.3.2006).
ש
ו פ ט