פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
10126/07
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
מיכאל צפריר
בקשה
להארכת
מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי
סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -
מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ט"ז בטבת התשס"ח
(25.12.2007)
בשם המבקשת:
עו"ד דותן רוסו
בשם המשיב:
עו"ד ניל סיימון
החלטה
ביום 2.12.2007 דנתי בהארכת מעצרו של המשיב על פי בקשת הפרקליטות להאריך את מעצרו ב-90 ימים. בהחלטתי בעקבות הדיון ציינתי כי המקרה הוא יוצא דופן בנסיבותיו, בהתחשב בכך שהעבירות המיוחסות למשיב הן עבירות מין המקימות עילת מעצר; אלא שבתקופת מעצרו הקודמת התדרדר מצבו הנפשי של המשיב והוא אושפז במצב פסיכוטי. לאחר שיחרורו מהאישפוז חודש כתב האישום נגדו ונתבקשה הארכת מעצרו, בשים לב למעצרו הקודם נתבקשה ההארכה ל-90 ימים בלבד. בהתחשב בנסיבות החריגות, הארכתי את מעצרו של המשיב ב-30 ימים וביקשתי לקבל את תסקיר המעצר של שירות המבחן.
מהתסקיר שהוגש מתברר כי שירות המבחן מתרשם כי מצבו של המשיב אינו יציב וכי עדיין קיים סיכון לביצוע עבירות דומות בעתיד. שירות המבחן התקשה לראות חלופה מתאימה למעצרו בשים לב לכך שבמצבו הנפשי איזוק אלקטרוני אינו פתרון הולם ועלול להחמיר את מצבו. אשר על כן החלטתי לעת הזו ובהתחשב במסוכנותו של המשיב להאריך את מעצרו ב-60 ימים נוספים מיום 4.1.2008, כמבוקש. עם זאת אינני יכולה להתעלם מטענות הסניגור, שיש להן גם אחיזת מה בתסקיר, ולפיהן מצבו של המשיב בעת שהותו במעצר מתדרדר. גם קצינת המבחן שהתייצבה בפניי היום אינה יכולה לנקוט עמדה ברורה נוכח החסר בתחום המידע על מצבו הנפשי של המשיב כיום. לפיכך הצעתי לצדדים, לקראת התזכורת הקבועה בתיק בימים הקרובים, לבקש במשותף חוות דעת פסיכיאטרית מהפסיכיאטר המחוזי שתתייחס לא רק למסוגלותו של המשיב לעמוד לדין; אלא תתייחס לשאלה אם זקוק המשיב לטיפול, או למעקב ובאילו תנאים, ואף תבחן גם את רצינות הטענה בדבר השפעת התנאים בהם הוא נתון במעצר על מצבו הנפשי עד כדי התדרדרות למצב פסיכוטי. אם על פי הנתונים יתברר כי ניתן וצריך למצוא מסגרת חלופית למשיב, ניתן יהיה לשוב ולשנות את החלטת המעצר.
ניתנה היום, ט"ז בטבת התשס"ח (25.12.2007).
ה נ ש י א ה