בש"פ 10131/16 יעקב בן שמחון נ. מדינת ישראל

1.

לפני בקשה לאיחוד הדיון בתת"ע 6348-12-16, הקבוע להקראה ביום 4.1.2017 בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקוה, עם הדיון בפ"ל 5515-12-16, הקבוע להקראה ביום 29.3.2017 בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו, כך שהשניים יתקיימו במאוחד במועדו ובמקומו של האחרון.

2.

המבקש מציין כי הוא מודה במיוחס לו במסגרת תת"ע 6348-12-16 (שימוש בטלפון, שלא באמצעות דיבורית, בעת נהיגה) וכי הוא מבקש לדחות את הדיון בו ולצרפו לדיון בפ"ל 5515-12-16, שבמסגרתו הוא כופר במיוחס לו (הסעת נוסע שאינו חגור בתא המטען של הרכב).

3.

דין הבקשה להידחות.

המסלול הדיוני המאפשר איחוד דיונים בהליכים פליליים המתנהלים במחוזות שיפוט שונים הינו דו שלבי. ראשית תתבצע העברה מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 של ההליך מבית המשפט בו הוא מתנהל לבית המשפט בו מתנהל ההליך שעמו מבוקש איחודו. לאחר מכן תכריע הערכאה הדיונית, אליה הועבר ההליך, בבקשת איחוד הדיונים מכוח סעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. בעת שקילת העברת מקום הדיון לצורך האיחוד המבוקש, בית משפט זה יבחן אם קיימת " תשתית עובדתית לכאורית המלמדת כי קיים סיכוי שהערכאה הדיונית תיעתר לבקשת האיחוד " (בש"פ 3869/13 נבון נ' מנירב

(3.7.2013), פס' 3).

נוכח הצהרת המבקש כי הוא מודה בעובדות העניין שאת העברתו הוא מבקש, והואיל וטרם התקיימה הקראת כתב האישום בו, לכאורה אין מניעה להעבירו לבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב-יפו, אשר יכריע האם לדון בו במאוחד עם עניינו של המבקש שממילא עתיד להידון על ידו (השוו: בש"פ 6332/16 גל מירון נ' מדינת ישראל

- החלטות מימים 8.9.2016 ו- 19.9.2016). אלא שבענייננו, כאשר במסגרת התיק הקבוע להידון בבית המשפט בתל אביב-יפו מיוחסות למבקש עבירות שבביצוען הוא כופר ; ובהתקיים פער זעום בין המרחקים שבין מענו של המבקש במודיעין עילית לבין שני בתי המשפט האמורים, כאשר המבקש לא העלה כל טענה לענין זה; נדמה כי המשמעות העיקרית של העברת מקום הדיון תהא שהיא תביא לדחיית מועדו הקרוב, ולכך אינני מוצא הצדקה.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית.