בש"פ 10232/06 שלומי אוחיון נ. מדינת ישראל

1.הערר שבפני מופנה נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת לדחות את בקשתו של העורר לשינוי תנאי השחרור בערובה.

2.העורר עומד לדין בגין סדרה ארוכה של עבירות, ביניהן זיוף, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה, שיבוש הליכי משפט, סחיטה באיומים ועבירות שונות לפי חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון.

משהוגש כתב אישום עתרה המשיבה לעצור את העורר עד תום משפטו. בית משפט קמא החליט כי הוא ישוחרר לחלופת מעצר. החלופה כוללת מעצר בית מלא במקום שאינו ביתו של העורר וכן איזוק אלקטרוני. המשיבה הגישה ערר נגד ההחלטה לשחרר את העורר. בית משפט זה החליט ביום 14.7.06 מפי כבוד השופט ד' חשין לדחות את הערר שהגישה המשיבה. בהחלטה נאמר כי דחיית הערר נעשית "לא בלי היסוס".

3.חלפו חודשים מספר מאז החלטת השחרור והעורר עתר, כאמור, לעיון חוזר. הוא מבקש הקלה מסויימת בתנאי השחרור. כיום נמצא העורר בפיקוח של אדם מסוים העוסק בשיקום אסירים. מדובר באדם שעוסק גם בחקלאות. הבקשה היא שהעורר יוכל להתלוות למפקח שעה שזה עוסק בעבודתו החקלאית. המשיבה מתנגדת להקלה בתנאי השחרור.

4.נאמר לי כי לעת הזאת טרם החלה שמיעת הראיות במשפט. מסתבר כי נקבעו שבע ישיבות הוכחות לחודשים הקרובים. רשימת העדים המצורפת לכתב האישום כוללת 74 עדים. יש לצפות שהמשפט לא יסתיים תוך תקופה קצרה.

עיינתי בפרוטוקולים של הדיונים בבית המשפט המחוזי ומסתבר שנתגלו קשיים שונים בקביעת מועדים לשמיעה. נראה שהענין קשור בסנגורים של העורר ושל נאשמים אחרים. מנגד מסרו הסנגורים, כי רק לפני ימים אחדים הוגשה תעודת חיסיון על-ידי המדינה. בנסיבות אלה, מוכן אני לקבל כי אם קיימים עיכובים, הרי הן הסנגוריה והן התביעה אחראים להם. השאלה הנשאלת היא האם בחלוף 5 חודשים, ראוי להקל בתנאי השחרור של העורר. נראה לי כי בנסיבות מקרה זה אין מקום לעשות כן לעת הזו. העבירות המיוחסות לעורר אינן עבירות רכוש רגילות, הן עבירות הכרוכות בתחכום, ומבחינה כספית מדובר במיליוני שקלים. זאת ועוד, כתב האישום כולל גם שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט. אף לא ניתן להתעלם מכך שלעותר יש עבר פלילי כולל בעבירה הנזכרת של שיבוש הליכי משפט.

5.אי לכך הנני מחליט לדחות את הערר.