בש"פ 10245/08 טאלב אלסנע נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 19.11.08 בב"ש 21727/08 (כבוד סגנית הנשיא השופטת ר' אבידע ) לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

1.

נגד העורר ואדם נוסף (להלן

- השותף ) הוגש כתב אישום אשר מיחס להם קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(1) ל חוק העונשין , התשל"ז-1977, סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 סייפא לחוק העונשין וארבע עבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא לחוק זה. עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרם של העורר והשותף עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם (ב"ש 21727/08).

בהחלטתו מיום 15.09.08 קבע בית המשפט קמא (כבוד סגנית הנשיא השופטת ר' אבידע ) כי אף ש חלקו של העורר בפרשה נשוא כתב האישום קטן יותר מחלקו של השותף, מצויות בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום וכי על פי מצוות המחוקק יש לבחון קיומה של חלופה למעצרו.

ביום 19.11.08 "בהיעדר חלופה למעצר הולמת", החליט בית המשפט קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת אף שהשותף שוחרר באותה החלטה למעצר בית מלא בבית אביו כאשר ישהו עימו כל העת אחיו או קרוב משפחה נוסף, לאחר שתופקד ערבות עצמית וערבות צד ג' של שלושה קרובי משפחה של השותף בגובה 100,000 ₪ כל אחת והפקדה כספית של 45,000 ש"ח. ערר שהוגש על ידי המשיבה על שחרורו של השותף לחלופת מעצר לבית משפט זה (בש"פ 9829/08) נדחה ביום 2.12.08 על ידי כבוד השופטת ע' ארבל .

2.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 11.12.08 הודיעה באת כוח המשיבה על הסכמתה לשחרורו של העורר לחלופת מעצר וזאת לאור דחיית הערר שהוגש מטעמה על ההחלטה לשחרר את השותף לחלופת מעצר בבש"פ 9829/08 הנ"ל, ונוכח העובדה כי חלקו של השותף במעשים נשוא כתב האישום רב יותר מחלקו של העורר. הסכמתה של באת כוח המשיבה ניתנה לחלופת מעצר זהה לזו אליה שוחרר השותף, כאשר הערבים יהיו אלה שהוצעו על ידי העורר לבית המשפט קמא ונחקרו בפניו.

3.

בא כוחו של העורר טען כי משאין מחלוקת כי חלקו של העורר במעשים נשוא כתב האישום מצומצם יותר מחלקו של השותף, הרי שהדבר צריך לבוא לידי ביטוי בחלופת המעצר אליה ישוחרר העורר. משכך, ביקש הוא כי העורר ישהה במעצר בית בשעות הערב בלבד, ואילו בשעות היום יוכל לצאת מביתו ולעבוד. כן, ביקש כי סכומי ההפקדה והערבות יהיו נמוכים יותר מאלה שהשותף וערביו נדרשו להפקיד.

4.

לאחר שעיינתי בכתב הערר על צרופותיו ושקלתי את טענות הצדדים שנטענו על פה בדיון שהתקיים לפניי, אני מורה בזאת על שחרור העורר בתנאים המפורטים להלן:

(1)

העורר ישוחרר למעצר בית מלא בביתו של מר עומר אלסאנע, בן דודו של העורר, בישוב טרבין החדשה כאשר מר עומר אלסאנע וכן מר עבדל עזיז אלסאנע, דודו של העורר, ישמשו כמפקחים עליו (להלן – המפקחים ). הפיקוח על העורר יהיה למשך 24 שעות ביממה כאשר בכל עת ישהה לפחות אחד משני המפקחים עם העורר.

(2)

כתנאי ליציאתו של העורר למעצר בית כמפורט לעיל, יפקיד העורר בקופת בית המשפט המחוזי באר-שבע הפקדה כספית בסך 25,000 ₪; ערבות עצמית בסך 75,000 ₪ וכן ימציא שתי ערבויות צד ג' בסך 75,000 ₪ כל אחת, של המפקחים.

(3)

בשלב זה, יותר לעורר לצאת ממעצר הבית אך ורק לדיונים המתנהלים בעניינו במסגרת ת"פ 8212/08, וזאת בלוויית אחד מן המפקחים לפחות.

5.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשתו של בא כוח העורר לאפשר למרשו לצאת לעבודה בשעות היום, שכן גם אם חלקו של העורר במעשים נשוא כתב האישום מצומצם יותר מחלקו של השותף, הרי שמדובר במעשים חמורים ביותר כאשר חלופת המעצר בנסיבות אלה נועדה, בין היתר, להסיר את החשש כי העורר יחזור ויבצעם. אין במעצר בית חלקי, כבקשת בא כוחו של העורר, כדי להסיר חשש זה.