בש"פ 10281/08 ולאדימיר פרסאייזן נ. מדינת ישראל

1.

בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה מתנהל משפטו של המערער (בפני כבוד סגנית הנשיא, א' וישקין). הכרעת הדין המרשיעה ניתנה ביום 4.6.08. ביום 16.9.08 הגיש המערער בקשה לפסילתה של השופטת היושבת לדין. ביום 25.9.08 נדחתה בקשת הפסילה. בסיומה של ההחלטה הודע למערער, כי זכאי הוא להגיש ערעור פסלות תוך חמישה ימים. המועד האחרון להגשת הערעור היה 2.10.08 (בהתחשב בחג ראש השנה). ביום 5.10.08 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות. בקשה זו נדחתה על ידי כבוד הרשמת של בית משפט זה. מכאן הערעור.

2.

לא מצאתי בסיס לקבלת הערעור. אכן, האיחור הינו של ימים ספורים בלבד. גם העובדה שחלק מן הימים היו ימי חג פועלת לצידו של המערער, שאינו מיוצג. לטענתו, הוא טעה במניין הימים. אולם עיון בערעור הפסילה מגלה, כי סיכוייו קלושים, כפי שהעריכה כבוד הרשמת. מדובר בהליך שהחל בשנת 2006 ונתקיימו בו לא מעט ישיבות. בקשת הפסילה הוגשה מספר חודשים לאחר מתן הכרעת הדין, כאשר הדיון האחרון נערך, כמובן, עוד לפני כן. גם הטענות לגופן אינן מרשימות, בלשון המעטה. כלומר, מסתבר כי לכאורה אחר המערער בהעלאתה של בקשת הפסלות וגם לגופה קשה לראות בה ממש. כאשר זוהי ההערכה באשר לסיכוייו של ערעור הפסלות, אין סיבה להאריך המועד להגשתו.

3.

הערעור על החלטתה של כבוד הרשמת נדחה בלא שהמשיבה נדרשה להשיב.