בש"פ 10317/05 מדינת ישראל נ. פרי דדון-אוחנה

1.בפני בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ), לפיה מתבקש בית המשפט להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום החל מיום 10.11.05 או עד למתן פסק דין בת"פ 1472/05, המתנהל בבית המשפט השלום בנצרת, לפי המוקדם.

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום בעבירות הבאות: החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, עבירה לפי סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה ); סחר והספקת סם מסוכן, עבירה לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודה; קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק ); הדחה בחקירה, עבירה לפי סעיף 245(א) לחוק; שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק; והפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287 לחוק.

על פי הנטען בכתב האישום, המשיב, יחד עם חברתה של אחותו (להלן: החברה ), קשרו קשר כי יחזיקו בדירתה סמים מסוכנים ובתמורה יספק לה המשיב סם מסוכן מסוג חשיש לשימושה. ואכן, במספר מקרים העביר המשיב כמויות סם מסוג חשיש לדירת החברה, והטמין אותם בארון חדר השינה שלה. במספר מקרים נטל המשיב חלק מן הסם כאשר שאריות מהחיתוך הוא משאיר לשימוש החברה. באחד המקרים הגיע המשיב לדירה בעת שהחברה שהתה שם, והטמין בארון חדר השינה שבדירה סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של 49.20 גרם נטו, וכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 86.47 גרם נטו. כן מואשם המשיב, שכאשר ערכה המשטרה חיפוש בדירת החברה, הזהירה אחות המשיב את החברה לבל תגיע לדירתה, וידעה את המשיב בדבר החיפוש, ומאוחר יותר הנחה המשיב את שתיהן שלא להזכיר את שמו במשטרה, וכן הנחה את החברה לומר כי אינה יודעת למי שייכים הסמים. עוד מיחס כתב האישום למשיב שבעה מקרים בהם הפר את החלטת ועדת השחרורים שהורתה על שחרורו המוקדם ממאסר, כאשר על-פי ההחלטה היה עליו לשהות בשעות הלילה במעצר בית בביתו שבטבריה. אחות המשיב והחברה הואשמו בכתב אישום נפרד בקשירת קשר לביצוע פשע ובשיבוש מהלכי משפט, כאשר האחות מואשמת גם בעבירה של אי מניעת פשע, והחברה מואשמת גם בהחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, ובהחזקה ושימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית.

3.בית משפט השלום בנצרת קיבל את בקשת המדינה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. הוא מצא כי בתיק ראיות לכאורה להוכחת אשמתו וכי קיימת עילת מעצר נגדו. עוד ציין בית המשפט, כי המשיב ביצע את המעשים המיוחסים לו זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר, בהיותו אסיר ברשיון, ושעה שמאסרים על תנאי תלויים ועומדים כנגדו. הוא לא היסס לשבש הליכי משפט, ולהדיח את אחותו וחברתה בחקירה.

4.בבקשה שהגישה, כמו גם בדיון שבפנינו, הדגישה המבקשת כי ההליכים בעניינו של המשיב עומדים בפני סיום. הדיון הבא נקבע ליום 21.11, לסיום פרשת ההגנה וסיכומי הצדדים. המבקשת טוענת כי על אף מאמצי בית המשפט לסיים את ההליך בזמנים הקבועים בחוק, הדבר לא עלה בידו, במידה רבה בשל התנהגותו של בא כוח המשיב, כאשר ארבע ישיבות מתוך שש הישיבות שנקבעו מאז מונה להחליף את בא כוחו הקודם של המשיב, בוטלו בעטיה של הסניגוריה. כן טוענת המבקשת כי בעניינו של המשיב קיימת מסוכנות, הנלמדת מן המעשים המיוחסים לו ומנסיבות ביצועם. במקרה זה לא די בחלופת מעצר, כך טוענת המבקשת, מאחר והמבקש הוא אסיר ברשיון, שהפר פעמים רבות את תנאי רשיונו, הדיח עדות ושיבש מהלכי משפט.

בא כוח המשיב טען כי הוא אינו סבור כי המשפט קרוב לסיומו. הוא הסביר את ביטול הישיבות שנקבעו בדיונים שנקבעו לו בו זמנית בבתי משפט אחרים, ולדבריו אף הודיע מראש על כך שלא יוכל להתייצב לדיון. לטענתו, עדי התביעה העידו כבר, ועל כן לא מתקיים חשש להשפעה על עדים. הוא הכחיש כי המשיב הפר את תנאי רשיונו.

5.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי בחומר שהוצג לי ובאסמכתאות אליהן הפנו הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשת המדינה. העבירות בהן מואשם המשיב הן עבירות חמורות של סחר בסמים, עבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, שלא נסתרה בענייננו. כמו כן, עברו הפלילי העשיר של הנאשם, בין השאר בעבירות אלימות, מצביע על מסוכנותו, על אף שאין להתעלם מכך שעבירות אלו בוצעו בעת היותו נער. מסוכנות זו, בליווי העבירות המיוחסות למשיב הנוגעות לשיבוש מהלכי משפט, כמו גם הפרתו לכאורה של הנאשם את תנאי רשיונו, כפי שמפורט בכתב האישום, ובפרט ככל שהדבר נודע להפרת תנאי מעצר הבית שלו, כולם ביחד מצביעים על היעדרה של חלופת מעצר ראויה.

בהחלטת בית המשפט אם להאריך את המעצר עד תום ההליכים הוא יתחשב בסיבות להתמשכות המשפט (ראו לדוגמא: בש"פ 2396/97 מ"י נ' מוניץ (לא פורסם, ניתן ביום 29.4.97) לאלו יש להוסיף כי בית המשפט עשה כל מאמץ לסיים את ההליך במועד הקבוע בחוק, אולם, כפי שצויין בהחלטתו, הוא נאלץ לבטל מספר לא מועט של ישיבות, מאחר ובא כוח המשיב לא התייצב אליהן. כן ביקש בא כוח המשיב דחיית הדיון לצורך הגשת בג"צ על החלטת ביניים של בית המשפט. בית משפט השלום מתח ביקורת על אופן התנהלותו של בא כוח המשיב, ואף חייבו בהוצאות אישיות. אף אם נניח, כטענת הסניגור, כי קיימות סיבות מוצדקות לאי התייצבותו לישיבות, הרי כאשר התארכות המשפט נובעת מיומנו העמוס של בא כוח המשיב, קשה לראות בהתמשכות זו עילה לשחרורו של המשיב (בש"פ 4849/05 מ"י נ' פלד (לא פורסם, ניתן ביום 17.6.05)).

6.לנוכח כל אלו, ומעל הכל מסוכנותו של המשיב, וכן לאור השלב המתקדם בו מצוי המשפט, והעובדה כי הישיבה הבאה קבועה ליום 21.11.05, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב לתקופה של תשעים ימים, החל מיום 10.11.05, או עד למתן גזר הדין בת"פ 1472/05 בבית משפט השלום בנצרת, לפי המוקדם.