החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 10338/08 נוה גיתאי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור פליליתבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט לתעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור פלילית שהוגשה באיחור של כשלושה חודשים. נקבע כי הגשת בקשה לתיקון פרוטוקול אינה מארכת את המועד באופן אוטומטי, וכי הארכת מועד היא יוצא מן הכלל הנשען על טעם ממשי. סיכויי ההליך הקלושים והשיהוי הממושך הכריעו לדחיית הבקשה.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו על פסק דין של בית המשפט לתעבורה והחזיר את התיק לדיון משלב ההקראה. פסק הדין ניתן ביום 29.6.08, והמבקש פנה לתיקון פרוטוקול שנדחה ביום 22.9.08. הבקשה הוגשה באיחור של כשלושה חודשים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הגשת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מארכת באופן אוטומטי את המועד להגשת בקשת רשות ערעור?
  2. 2.האם מתקיים טעם ממשי המצדיק הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור באיחור של כשלושה חודשים?

הלכות

  1. 1

    הכלל הוא שיש לקיים את המועדים הקבועים בחוק, והארכת מועד היא היוצא מן הכלל, נוכח עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להימשכות ההליכים.

    ״הכלל הוא כי יש לקיים את המועדים הקבועים בחוק, בעוד שהארכת מועד הינה היוצא״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ככל שמשך האיחור ארוך יותר, כן יגבר משקלם של הנימוקים הנוטים לדחיית הבקשה להארכת מועד.

    ״בהקשר זה יש לזכור כי ככל שמשך האיחור ארוך יותר, כן יגבר משקלם של הנימוקים האחרים הנוטים לדחיית הבקשה״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    הגשת בקשה לתיקון פרוטוקול אינה מארכת את מועד הגשת בקשת רשות הערעור, והסיכוי הקלוש של ההליך מהווה נימוק משמעותי לדחיית הבקשה.

    ״לבסוף, וזה העיקר בעיני, עיון בבקשה ובפסקי הדין בשתי הערכאות מעלה כי סיכויי ההליך קלושים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • איחור
  • סופיות הדיון
  • טעם ממשי
  • תיקון פרוטוקול
  • סיכויי ההליך
  • שיהוי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

10338/08 - א'

בפני:

כבוד הרשמת

גאולה לוין

המבקש:

נוה גיתאי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע

החלטה

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מרכז, בו התקבל ערעורו של המבקש על פסק-דין של בית המשפט לתעבורה, לאחר שהתברר כי נפל פגם בזימונו של המבקש לדיון. התיק הוחזר לבית המשפט לתעבורה לדיון משלב ההקראה. פסק הדין ניתן ביום 29.6.08 במעמד הצדדים. בהמשך, ביום 13.8.08, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לתיקון פרוטוקול הדיון ובקשתו נדחתה (ביום 22.9.08). משביקש המבקש להגיש בקשת רשות ערעור ההליך לא קובל לרישום, בשל איחור בהגשתו, ומכאן הבקשה להארכת מועד, אשר לדברי המבקש מוגשת מחמת זהירות בלבד.

2.

ראשית, יובהר כי המבקש איחר את המועד להגשת ההליך. סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי התקופה להגשת בקשת רשות ערעור היא 45 ימים מיום מתן פסק הדין. המבקש לא הצביע על מקור כלשהו בדין לפיו הגשת בקשה לתיקון פרוטוקול מאריכה, באופן אוטומטי, את המועד להגשת הערעור. אכן, אין הצדקה לכך שהגשת בקשה לתיקון פרוטוקול תיפגע בסופיות הדיון ותעניק לבעל הדין יתרונות דיוניים, תוך גרירת ההליכים השיפוטיים.

3.

מכאן לבקשה להארכת מועד גופה. כאמור, המועד להגשת ההליך הינו 45 ימים ממתן פסק הדין. לבית המשפט אמנם נתונה הסמכות להאריך את המועד להגשת ההליך מכוח סעיף 201 לחוק. הארכת המועד נעשית בהתקיים טעם ממשי המניח את הדעת (ראו, בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.7.2006)). עם זאת, הכלל הוא כי יש לקיים את המועדים הקבועים בחוק, בעוד שהארכת מועד הינה היוצא מן הכלל. הדבר נעוץ בהכרח להתחשב בעקרון סופיות הדיון; בצורך בהצבת גבול להימשכות ההליכים; באינטרס של הצד שכנגד ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות והוודאות המשפטית; ונוכח הקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור שהוגש באיחור. בהקשר זה יש לזכור כי ככל שמשך האיחור ארוך יותר, כן יגבר משקלם של הנימוקים האחרים הנוטים לדחיית הבקשה.

4.

במקרה הנדון, המועד להגשת ההליך חלף ביום 1.9.2008. הבקשה הוגשה איפוא באיחור של כשלושה חודשים. טענות המבקש, לפיהן פעל תחילה לשם תיקון הפרוטוקול ולפיהן גם "תקופת החגים תרמה למשך הזמן" עד להחלטתו להגיש את ההליך, אין בהן כדי להצדיק את השיהוי הממושך בהגשת בקשת רשות הערעור. המבקש לא הבהיר די הצורך מדוע היה צורך להמתין עד להחלטה בעניין הפרוטוקול לפני הפניה לבית משפט זה. בנוסף, לא ניתן כל טעם לחלוף הזמן מאז החלטת בית המשפט המחוזי בעניין הפרוטוקול (ביום 22.9.2008) ועד הפנייה לבית המשפט. לבסוף, וזה העיקר בעיני, עיון בבקשה ובפסקי הדין בשתי הערכאות מעלה כי סיכויי ההליך קלושים. נראה על פניו כי אין המדובר במקרה המעורר שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש ומצדיק דיון בפני ערכאה שלישית.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו בטבת

תשס"ט (22.1.2009).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 2202/09נוה גיתאי נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1הכלל הוא שיש לקיים את המועדים הקבועים בחוק, והארכת מועד היא היוצא מן הכלל, נוכח עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להימשכות ההליכים.
  2. 2ככל שמשך האיחור ארוך יותר, כן יגבר משקלם של הנימוקים הנוטים לדחיית הבקשה להארכת מועד.
  3. 3הגשת בקשה לתיקון פרוטוקול אינה מארכת את מועד הגשת בקשת רשות הערעור, והסיכוי הקלוש של ההליך מהווה נימוק משמעותי לדחיית הבקשה.