פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1065/03
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
חי עזרא
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו,
מיום 14.1.2003, בתיק ב"ש 93430/02, שניתנה על ידי כבוד השופט צ' גורפינקל
תאריך הישיבה: ז' באדר א'
התשס"ג (09.02.03)
בשם העורר: עו"ד יוסי
גילברברג
בשם המשיבה: עו"ד רחל
מטר
החלטה
בכתב אישום שהוגש נגד העורר ואחר (גבי פיצחזדה) נטען, כי בעיניהם לא נשאה חן העובדה שהמתלונן, ממוצא ערבי, מתרועע עם נערות יהודיות ובעקבות כך החליטו להתנכל לו. בשעות הלילה של אחד מימיו של חודש נובמבר 2002, הם תקפו את המתלונן וגרמו לו חבלות קשות וביניהן שבר מרוסק ודימום באפו, דבר שחייב טיפול רפואי במסגרת אשפוז. משביקשה אחת הנערות שהיו במקום להזעיק את המשטרה, הותקפה גם היא על ידי העורר.
לעורר יוחס אישום נוסף בו נטען כי על אותו רקע הוא תקף נערה ואיים עליה עקב ידידותה עם המתלונן.
בית משפט השלום, אליו הוגש כתב האישום ובפניו עתרה המשיבה למעצר העורר עד תום ההליכים, נעתר לבקשה, וערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה. בהחלטה אחרונה זו עוסק הערר שבפני.
העורר חטא באלימות קשה, ללמדך שחרף גילו הצעיר הוא סיגל לעצמו התנהגות בריונית, ותרופתם של נאשמים מסוג זה היא בדרך כלל במעצר ממש עקב מסוכנתם לציבור. אולם אין זה כלל בל-יעבור, במיוחד כשמדובר בנאשם צעיר שאלוי ניתן עוד להצילו מהתדרדרות לחיי פשע. על רקע זה הטרידה אותי קביעתו של השופט המלומד של בית משפט השלום לפיה "אין מקום לשקול במקרה זה חלופת מעצר", והרי מכוח מצוות המחוקק, אנו מצווים לבחון אפשרות זו בכל מקרה בו מתבקש מעצרו של אדם, הואיל "ונשק" המעצר אמור להיות האמצעי האחרון בו נוקט בית המשפט, והוא יעשה בו שימוש רק לאחר ששוכנע כי אין להשיג את מטרותיו בדרך אחרת.
לפיכך, ומבלי להביע דעה אם נכון לעשות שימוש בחלופת מעצר שיציע העורר, אני מחליט להחזיר את הדיון לבית משפט השלום כדי שיקיים את מצוותו של סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. לקראת הדיון יגיש שרות המבחן תסקיר מעצר, ובית המשפט מתבקש להסתייע בו לצורך גיבוש החלטתו.
ניתנה היום, ז' באדר א' תשס"ג (9.2.03).
ש ו פ ט