בש"פ 10673/08 מדינת ישראל נ. פלוני

א.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט מחוזי לנוער (השופט ענבר) מיום 15.12.08 בב"ש 7169/08, במסגרתה הקל בית המשפט בתנאי השחרור של המשיב והורה על מעצר בית חלקי בלבד.

ב.

ביום 30.11.08 הוגש כתב אישום כנגד המשיב, יליד 4.4.93, אשר ייחס לו עבירה של שוד בחבורה. על פי הנטען, ביום 11.11.08 פגש המשיב יחד עם חמישה אחרים את המתלונן, עולה חדש בן 22, אשר היה בגילופין, וקשר עמם קשר להכותו ולגנוב את כספו. כאשר ישב המתלונן על המדרכה, תקפוהו המשיב והאחרים, בעטו בו והכוהו באגרופים במשך כרבע שעה, וזאת גם לאחר שראו כי נפצע וזב דם, ובעודו בוכה וזועק לעזרה. במהלך התקיפה גנבו ממנו המשיב והאחרים 5,000 אירו ו-1,200 ש"ח. כתוצאה מהאירוע איבד המתלונן את הכרתו, נגרמו לו חבלות חמורות בכל חלקי גופו והוא אושפז.

ג.

עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להמשך שחרורו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, בתנאים המגבילים של מעצר בית מלא בבית סבתו. מתסקיר המבחן אשר הוגש ביום 11.12.08 עולה, כי מדובר בנער ללא עבר פלילי, בן להורים גרושים, שנפגע קשה מגירושיהם, ומכל מקום נשר מבית הספר באמצע כתה ט' ולא למד מאמצע השנה שעברה. הומלץ על הישארתו במעצר הבית, וכי יותר לו לצאת רק ללימודים במסגרת הלימודית אליה יתקבל. בהחלטה נשוא ערר זה קבע בית המשפט המחוזי, כי הראיות בתיק עשויות אמנם לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיב, אולם ניתן למצוא בהן גם חיזוק לגרסתו, כי נוכחותו בזירת העבירה היתה תמימה, וכי בכך עוצמת הראיות נחלשת במשהו. הוחלט, כי מעצר הבית יוגבל לשעות 20:00-06:30, וכי המשיב יועמד תחת פיקוח מעצרים של שירות המבחן.

ד.

בעררה טוענת המבקשת, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב, אשר היה מעורב באופן פעיל בשוד כפי שעולה לשיטתה מצילום האירוע; עוד נטען, כי אין להגביל את שעות מעצר הבית לשעות הלילה בלבד כך שהמשיב יהיה חופשי לעשות כחפצו במהלך שעות היום, וכי שחרור כזה אף אינו לטובת הקטין עצמו, כל עוד אינו משולב במסגרת לימודית או טיפולית.

ה.

בדיון הודיעו הצדדים, כי המשיב נתקבל לבית הספר "מרכז נוער" בקרית מנחם, ויש הסכמה כי ייצא לבית הספר מדי יום, לשעות הלימודים (ואוסיף - גם זמן נסיעה מן הבית לבית הספר וחזרה). המחלוקת נותרה בין שעת השיבה מבית הספר לשעה 20:00, שלאחריה עליו להיות במעצר הבית על דעת הכל. לשיטת המדינה, הישארות המשיב בבית סבתו בשעות הללו היא לטובתו, שכן כך לא ייקלע לחברה רעה. הסניגור המלומד אף הוא תומך בהרחקה מחברה רעה, ועל כן - לדבריו - הסכים למעצר הבית מ-20:00, אף שהוא מטיל ספק בראיות. אולם לשיטתו שעות אחר הצהריים מאפשרות אוורור ואין מקום לשללן מן המשיב, ולדבריו גם שירות המבחן - על פי שיחה טלפונית - מסכים לכך.

ו.

אוסיף, כי לשיטת המדינה, כאמור הראיות טובות, ועל כן מבקשת היא כי ייקבע שעוצמתן לא הוחלשה, ומנגד לשיטת המשיב אין ראיות של ממש.

ז.

עיינתי בראיות הכתובות וכן צפיתי מספר פעמים בסרט הוידאו של מצלמת אבטחה בפאב סמוך למקום המעשה. חלקו המדויק של המשיב, שהיה חלק מן החבורה, יתברר במשפט ככל שינוהלו הוכחות; יהא עליו להתמודד עם הסרט ועם הנראה בו כללית וספציפית, גם אם חלקו המדויק בחבורה בה השתתף אינו ברור עד תום (ראו הסברו בהודעה מ-23.11.08); וכן עם הודעת הקטינה ש' מיום 12.11.08, אף שחזרה בה בהודעתה מ-24.11.08. נוכח החלטתי דלהלן, איני רואה מקום להידרש עוד להבחנות הדקות, והרי גם בית המשפט המחוזי דיבר אך על החלשה "במשהו" של עוצמת הראיות.

ח.

בסופו של יום, סבורני כי יש מקום לקבל חלקית את ערר המדינה במובן זה שהמשיב יהא חשוף פחות להשפעות הרחוב. שהשעות שבהן יהא המשיב רשאי להימצא לעת הזאת בחוץ לאחר הלימודים יהיו עד 17:30 עד יום 28.2.09, למעט יום ו' ומוצאי שבת שבהן יהיו השעות עד 20:00. אם עד 28.2.09 לא יימצאו הפרות, והמשיב מוזהר בכל לשון כי עליו להקפיד כנדרש, יוכל לשהות לאחר מכן בחוץ עד 19:00. שאר תנאי השחרור (החלטות בית משפט השלום מ-26.11.08 ובית המשפט המחוזי מ-1.12.08 וההחלטה נשוא הערעור) בעינם, קרי, בכל שאר השעות מעצר בית מלא בבית הסבתא - ובידי המשטרה לבקר לודא זאת - אי יצירת קשר עם המעורבים, וערבות צד ג' של האם והסבתא בסך 10,000 ₪ כ"א. אוסיף, כי ייטיב לעשות המשיב, שמצא עצמו מסובך בתיק פלילי לא פשוט בעקבות השתתפות בחברה רעה, דבר שכנראה אין עליו חולק, אם גם בשעות המותרות לו ליציאה החוצה מחוץ ללימודים, יוקיר רגליו מחברה רעה וממקומות של אלכוהול וגם משתייתו.

ט.

הערר מתקבל חלקית בהתאם לאמור.