בש"פ 1069/10 וליד עבאס נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בבית משפט השלום בעבירות נשק ושיבוש מהלכי משפט. על פי הנטען בכתב האישום, העורר החזיק בביתו שני אקדחים טעונים וכשהגיעו השוטרים לערוך חיפוש בביתו, השליך את האקדחים מחלון ביתו במטרה למנוע את גילויים.

בתי המשפט השלום מצא כי ישנן ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינו של העורר. יחד עם זאת, הוא ראה מקום לבחון חלופת מעצר, ולצורך כך הורה על הגשת תסקיר מעצר בעניינו של העורר. אלא שלצורך כך נקצבה תקופה של 21 יום להגשת תסקיר המבחן. בערר לבית המשפט המחוזי טען העורר כי יש לשחררו בחלופה בלא המתנה לתסקיר המעצר, וקבל על אורך הזמן שנקבע להגשת התסקיר. בית המשפט המחוזי דחה את הערר, וקבע כי המסוכנות העולה מהעורר הן מהעבירות המיוחסות לו והן מעברו הפלילי המכביד אינה מאפשרת את שחרורו בלא התייחסות לתסקיר המבחן, שהיא הכרחית במקרה זה. בית המשפט דחה את הערר גם ביחס לפרק הזמן שנקבע לצורך הגשת התסקיר העומד על 21 ימים, אף כי הביע תקוה כי יוגש תסקיר תוך פרק זמן קצר יותר.

עיקר עניינו של ערר זה בהשגה על אורך התקופה להגשת התסקיר, החורגת על פי הנטען מפרק הזמן הסביר לענין זה. בנילווה לכך מבקשים ב"כ העורר כי מרשם ישוחרר בחלופה אף בטרם נתקבל תסקיר.

דין הערר להתקבל.

הצדק עם בית המשפט המחוזי בעמדתו כי אין מקום לשחרור העורר בחלופה בטרם התקבל תסקיר מעצר, משזה האמצעי שבאמצעותו מקבל בית המשפט נתונים חשובים ביחס למסוכנות הנאשם, הנחוצים לצורך שיקלול השיקולים הנדרשים לשאלת השחרור בחלופת המעצר. במיוחד כך במקרה זה, שבו עבירות האישום מצביעות על מסוכנות מיוחדת, ולאור הרקע הפלילי הקודם של העורר.

עם זאת, הדין עם העורר ביחס לטענתו בדבר משך התקופה שנקצבה להגשת תסקיר המעצר, העומדת על כשלושה שבועות.

משנדרש תסקיר מעצר לצורך בחינת מסוכנותו של נאשם לענין בירור אפשרות שחרורו בחלופה, יש להגביל באופן ברור את משך הזמן להגשתו כדי למנוע פגיעה בנאשם העצור במקרה שבו מתברר כי שחרורו בחלופה הוא אפשרי.

פרק זמן של 21 יום הוא ארוך מן המקובל, ומשמעותו היא כי חולפים למעלה משלושה שבועות עד לקיום דיון שיפוטי נוסף לצורך בירור סוגיית החלופה ומתן החלטה לגביה.

ברי, כי אורך התקוה קשור באילוצים המוטלים על שירות המבחן, העמוס לעייפה במטלות רבות. קשייו המערכתיים של שירות המבחן הם, כמובן, ענין שיש להתחשב בו. יחד עם זאת, זכויותיו של נאשם עצור נושאות מצידן משקל ערכי מיוחד, המצדיק לתת להם בכורה ועדיפות, מתוך הנחה כי היבטים מערכתיים של השירות אמורים למצוא את פתרונם במישור המעשי.

אני מקבלת אפוא, את הערר ככל שהוא נוגע למשך הזמן שנקבע לצורך הגשת התסקיר, וקובעת כי על שירות המבחן להגישו לא יאוחר מיום

ה-16.2.10.