בש"פ 6077/11 פלוני נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט יעקב) מיום 22.8.11 בתיק עמ"ת 32900-08-11, בה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה (השופט פרייז) מיום 18.8.11 בתיק 8007-07-11.

רקע

ב.

ביום 6.7.11 הוגש נגד המבקש כתב אישום בו יוחסה לו עבירה של מעשים מגונים בקטין בן פחות מארבע עשרה. בית משפט השלום החליט על מעצר המבקש עד לקבלת תסקיר אשר יאפשר בחינת חלופות. החלטה זו אושרה בבית המשפט המחוזי (ביום 4.8.11) בהחלטה שלא צורפה לבקשה (עמ"ת 50224-07-11); גם בקשת רשות ערר שהוגשה לבית משפט זה ונדחתה (מפי השופט גרוניס) לא נזכרה בה (בש"פ 5761/11).

ג.

מסיבות שונות התעכבה עריכת התסקיר. ביום 17.8.11 דחה בית משפט השלום בקשה לעיון חוזר שהתבססה הן על טענות לכרסום בראיות, והן על העיכוב בעריכת התסקיר; והוא חזר על עמדה זו בהחלטה נוספת מיום 18.8.11. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה (ביום 22.8.11). ואולם, בית המשפט חייב את שירות המבחן להגיש את התסקיר עד ליום 27.8.11, והטעים: "אינני סבור שהפגיעה בחירותו של העורר שקולה כנגד הסכנה הנשקפת ממנו. מדובר במעשים מגונים בילד מתחת לגיל 14, ובמקרים כאלה יש להיזהר היטב טרם שמורים על שחרור".

ד.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפנינו, בה נטען בעיקר כי שגה בית משפט השלום בכך שחרף העיכוב הבלתי סביר בהגשת התסקיר לא בדק את החלופה המוצעת בעצמו. הוצגה ההשתלשלות העובדתית שהובילה לאי-הגשת התסקיר, נטען לפגמים בהחלטות בית המשפט שאיפשרו התנהלות זו, ובמישור המשפטי נטען כי בנסיבות אין הצדקה להמשיך ושלול את חירותו של המבקש ללא דיון בחלופות (בין היתר תוך הפניה לבש"פ 1069/10 עבאס נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

דיון והכרעה

ה.

לאחר העיון חוששני כי אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערר בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים חריגים (ראו בש"פ 5702/11 צופי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 6039/11 חוויס נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); וכבר נזדמן לי לומר לאחרונה:

"כי מן הבקשה ומחומר נוסף שבתיק ניתן ללמוד כי טרם הופנם התיקון... המצריך רשות ערר. בגדרה של זו יש להראות למצער 'דבר מה נוסף', מהותי ומשמעותי, לעומת הערר בזכות שנהג עד הנה. הדבר מחייב - כמסתבר - 'שינוי תקליטון (דיסקט)' אצל סניגורים פליליים, ואיני מדבר דווקא בתיק זה" (בש"פ 6015/11 רגבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

ו.

בעניינו של המבקש כבר קבע השופט גרוניס, כי "די בכך שהדיון בעניין המעצר טרם הושלם בבית משפט השלום" כדי לדחות בקשה לרשות ערר. יתר על כן, גם אם אכן חל עיכוב לא מוצדק בעריכת התסקיר (ומשלא נתבקשה תגובה אינני קובע כי כך היה), התרופה לכך מצויה בהחלטתו התקיפה של בית המשפט המחוזי מאתמול, הקובעת כי התסקיר יוגש בתוך ארבעה ימים (גם החלטת בית משפט השלום מיום 18.8.11 מעידה על כוונתו לפקח על עריכת התסקיר). בנסיבות אלה, אף אם לא היה מדובר בבקשת רשות ערר, המסוכנות העולה מחומר הראיות אינה מאפשרת בשלב זה דיון בחלופות מעצר ללא תשתית לגבי המסוכנות הקונקרטית והאפשרות לאיינה.

ז.

אין בידי להיעתר לבקשה.