בש"פ 1080/05 מדינת ישראל נ. קאסם עתאמנה

בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 11.2.05 או עד למתן פסק דין בת"פ 1091/04 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

נגד המשיב הוגש ביום 11.5.04 כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד, חבלה בכוונה מחמירה, החזקה ונשיאה של נשק, ירי באזור מגורים ושינוי זהות של רכב. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 26.3.04 קשר המשיב קשר עם אדם נוסף בשם מאהר סרחאן (להלן: מאהר ) לבצע שוד בתחנת דלק. כשהגיעו המשיב ומאהר לתחנת הדלק, כך נטען, קיפל המשיב את לוחיות הרישוי של הרכב בו נסעו השניים ועטה על ראשו כפייה. עוד נטען בכתב האישום כי המשיב כיוון לעבר המתדלק בתחנת הדלק (להלן: המתלונן ) אקדח שהיה ברשותו ודרש ממנו כסף. כשניסה המתלונן להרגיע את המשיב ירה המשיב ברגלו. בשלב זה, כך נטען, מסר המתלונן למשיב בין 500₪ ל-900₪ ולאחר מכן נמלט המשיב עם מאהר, כשהם משאירים את המתלונן שרוע על הארץ, פצוע ומדמם. כן נטען כי בזמן מנוסתם הבחינו השניים ברכב אשר דלק אחריהם וכי המשיב ירה לעבר רכב זה.

יצוין כי בעת שנערכה חקירת המשטרה נעלמו עקבותיו של המשיב, לאחר שהמשטרה הכריזה כי הוא "דרוש לחקירה". ביום 3.5.04 אותר המשיב, ולאחר שניסה להמלט מפני השוטרים, שהזדהו בפניו ככאלה, נתפס ונעצר.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה כי בית המשפט יורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי בנצרת בחן את בקשת המדינה, ולאחר שקבע כי מתקיימות בעניינו של המשיב ראיות לכאורה להוכחת אשמתו וכי מתקיימת עילת מעצר בשל מסוכנותו, הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. עתה, לאחר שהסתיימו תשעה חודשים בהם היה נתון המשיב במעצר, הוגשה הבקשה שבפניי להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים.

בבקשתה טוענת המדינה כי יש להאריך את מעצרו של המשיב לנוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו ומנסיבות ביצועם וכן מעברו הפלילי המכביד, הכולל עבירות רכוש, סמים ואלימות. עוד טוענת המדינה כי מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מכך שאת העבירות נשוא כתב האישום ביצע, לכאורה, כשתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על-תנאי בר הפעלה בגין הרשעה קודמת בעבירות אלימות. כן מציינת המדינה כי המשיב ניסה להימלט כאשר הגיעו השוטרים לעצור אותו ועל כן מתעורר חשד כי אם ישוחרר ינסה להימלט. המדינה עומדת בבקשתה גם על השתלשלות העניינים במשפטו של המשיב ומציינת כי בחודש יוני 2004 החלו להישמע ההוכחות בתיק וכי פרשת התביעה צפויה להסתיים בישיבה הקרובה הקבועה ליום 2.3.05.

מנגד, ביקשה באת-כוחו של המשיב, בדיון שהתקיים בפניי, שלא להאריך את מעצרו של המשיב ולמצער להורות על הארכתו לתקופה קצרה מתשעים ימים. לטענתה, התמשכות משפטו של המשיב, אשר נבעה, בין היתר, מההפרשים הגדולים בין מועדי ההוכחות שנקבעו, וכן העובדה שפרשת ההגנה לא צפויה להתארך, מצדיקות הארכת מעצר קצרה יותר.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. מסוכנותו של המשיב נלמדת מאופיים של המעשים המיוחסים לו, הכוללים שוד שלווה בנשק חם, מעברו הפלילי המכביד וכן מכך שלא נרתע מלבצע את העבירות נשוא כתב האישום אף על פי שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על-תנאי. מסוכנות זו לא קהתה עם חלוף הזמן. בנסיבות אלו, ובהתחשב בכך שפרשת התביעה במשפטו של המשיב צפויה להסתיים בקרוב ואף נמסר מפי באת-כוחו של המשיב כי פרשת ההגנה תהיה קצרה יחסית, הרי יש סיכוי ממשי כי משפטו של המשיב יסתיים בתוך תקופת ההארכה המבוקשת. לפיכך, בקשת המדינה מתקבלת ומעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים.

אשר על כן, אני מורה בזאת על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 11.2.05 או עד למתן פסק דין בת"פ 1091/04 בבית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם.