בש"פ 10929/05 מדינת ישראל נ. רוסלן פרנקל

א.בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים), התשנ"ו-1996 של המשיבים 2-1 החל מיום 3.12.05 ושל המשיב 3 החל מיום 16.12.05, בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 2279/05 בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.

ב.(1) כתב-האישום, המתוקן בשלישית, שהוגש נגד המשיבים מייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הוצאת שיקים ללא כיסוי, התחזות כאדם אחר, שימוש במסמך מזויף, זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה, ושיבוש מהלכי משפט, לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977. בנוסף מיוחסות למשיבים 2-1 עבירות של הטרדת עד לפי חוק העונשין, וכן מיוחסות למשיב 3 עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי חוק העונשין ועבירה של נהיגה בלי רישיון לפי פקודת התעבורה (נוסח חדש).

(2) לפי עיקר הנטען בכתב-האישום, בשנים 2005-2004 הקימו המשיבים בית-ספר לנהיגה בעל מספר סניפים ברחבי הארץ, תוך תכנון מראש שלא לעמוד בהתחייבויותיהם שניתנו במרמה ותוך הונאה של לקוחות, עובדים וספקים. כמו כן, התחזו כנטען לאחרים על-מנת לפתוח חשבונות בנק ולפנות למשרד הרישוי, זייפו שיקים והוציאו שיקים ללא כיסוי. בנוסף הסתירו המשיבים עד, והמשיבים 2-1 הטרידו עדים, הורו לעדים שלא לשתף פעולה עם המשטרה והניעום למסור גרסאות כוזבות בעת חקירתם.

(3) בימים 3.7.05 ו-18.7.05 בב"ש 1363/05; 1552/05 נעתר בית-משפט השלום (השופטת הניג; השופט זמיר) לבקשת המדינה והורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. נקבע כי קיימות נגד המשיבים ראיות לכאורה וכן עילות מעצר בגין מסוכנות לשלום הציבור ולרכושו, ובגין חשש ממשי מהימלטות מהדין ומשיבוש מהלכי משפט, שאין בחלופת מעצר כדי לאיינן.

בקשה לעיון חוזר (ב"ש 3014/05 בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בפני השופט יצחק) וכן ערר (ב"ש 92763/05 בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בפני השופטת אמסטרדם) שהוגשו מטעם המשיב 3 נדחו.

ג.(1) בבקשה להארכת מעצר נטען, כי הארכת מעצרם של המשיבים נדרשת עקב מסוכנות המשיבים ומחמת חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט, השפעה על עדים והתחמקות מהליכי שפיטה. צוין כי למשיב 1 עבר פלילי עשיר בעבירות מרמה, וכי לאחרונה התקיים נגדו הליך נוסף בת"פ 1382/01 בו נגזרה עליו שנת מאסר בפועל בהסדר טיעון. עוד נטען כי התיק מתנהל בקצב משביע רצון. בבקשה צוין כי הסתיימה פרשת התביעה בתיק, כי קבועות בתיק חמש ישיבות, וכי בתקופת ההארכה המבוקשת צפויה להסתיים פרשת ההגנה וכן צפויה להינתן הכרעת-הדין.

(2) אוסיף, כי מאז הגשת הבקשה הנוכחית שב בית-משפט השלום ונדרש למועדים בהחלטותיו מן הימים 29.11.05 ו-1.12.05 (בשינוי מהחלטה קודמת מיום 8.11.05), וכיום ישנו לוח זמנים שסופו בהכרעת דין הקבועה ליום 2.3.06, קרי, בגבול ההארכה המבוקשת למשיבים 2-1. בית-משפט השלום ער מטבע הדברים לצורך בהחשת ההליך, וכדבריו בהחלטה מיום 1.12.05 "הנאשמים בתיק זה עצורים כמעט 9 חודשים. בנסיבות אלה, כולם צריכים לשנס מותניים ולשריין זמנים...".

(3) בדיון נטען על-ידי סניגורו של משיב 1 כי אין טענה כנגד התנהלות התיק, אך כשהמדובר בעבירות נגד הרכוש אין לשיטתו מקום להפעלת סעיף 62 לחוק המעצרים, הצריכה להיות חריג; אשר למשיב 1, הוא אסיר ולכן אין חשש להימלטותו.

(4) בא כוח משיב 2 טען כי שולחו נטול עבר פלילי, ומסוכנותו אינה רבה שכן הוא הובל על-ידי משיב 1, בן דודו; למשיב 1 חלק גדול לאין ערוך ממשיבים 2 ו-3, שחלקם זניח.

(5) באת כוח משיב 3 טענה, כי הסניגורים תרמו לייעול הדיון על-ידי ויתור על עדים; המשיב 3 היררכית מצוי בכל מקרה במדרגה העבריינית הנמוכה, ולכן יש מקום לשחרורו לחלופה.

ד.(1) לאחר עיון החלטתי כי יש מקום להיעתר לבקשה. אין ספק כי המדובר בעבירות שהנקבע בבש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל, החלטה שהמשיב 1 זכה שתיקרא על שמו –באשר לעבירות רכוש שיטתיות או רבות היקף או בגדרי התארגנות – חל עליהן; אלה עלולות להיות בסיס למעצר עד תום ההליכים, ובנסיבות מתאימות, גם להמשך לפי סעיף 62. בנידון דידן נפרשת מסכת ראיות לכאורה, הקשורה בתשתית מסועפת ביותר של הונאה, ועמה סיכוי לשיבוש הליכים ולסיכון הציבור; זאת נוכח ריבוי העבירות, ובהן של זיוף והתחזות, בנוסף לעברו הפלילי של משיב 1. נראה לי בגדרי השכל הישר בנסיבות של קרבה רבה לסיום המשפט, כך ניתן לקוות, כי יש מקום להמשך המעצר כמבוקש, קרי לתשעים יום מ-3.12.05 למשיבים 2-1, ולמשיב 3 - מ-16.12.05 . הצדדים יביאו לידיעת בית-משפט השלום את המשאלה המובעת כאן, כי ייעשה כל מאמץ לייתר בקשה להארכה נוספת, ובטוחני שזו גם כוונתו.

הבקשה מתקבלת איפוא כאמור.