בש"פ 11395/04 רן שושן נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ו' מרוז) לפיה נעצר העורר עד תום משפטו.

2.בכתב האישום שהוגש נגד העורר נטען כי הוא ביצע עם שני אחרים שוד מזוין של תחנת דלק לאחר שקשרו קשר לביצוע הפשע. אחד משני האחרים הוא דרור שקד (להלן - דרור). דרור הוא יליד 1986 וגם העורר הוא יליד אותה שנה. עניינו של דרור בא בפניי ביום 9.12.04 (בש"פ 11129/04). אף שם היה מדובר בערר על מעצר עד תום ההליכים. קיבלתי את עררו של דרור והחלטתי כי הוא ישוחרר לחלופת מעצר. בהחלטתי האמורה כתבתי, בין השאר, כי תינתן לדרור "הזדמנות נוספת ואחרונה". נטען בפניי היום, כי אין הבדל ממשי בין שני המקרים ועל כן ראוי שגם העורר ישוחרר לחלופת מעצר.

3.איני רואה צורך להשוות באופן מדוקדק את כל אחד מהנתונים הרלוונטיים לגבי כל אחד משני הצעירים. בהסתכלות מגבוה נראה כי שני המקרים דומים, בוודאי שעה שבוחנים את העניין בהתאם לכלל, שאין להפלות בין נאשמים שהנסיבות הנוגעות להם דומות, כאשר נבדקת שאלת המעצר. אומנם, הכלל לעניין זה אינו אומר שאיסור ההפלייה גובר על כל שיקול אחר ובכל מקרה, אך לאור הקירבה בין שני המקרים נראה לי כי משנתתי הזדמנות לדרור ראוי שתינתן הזדמנות אף לעורר. כמובן, שגם לגבי עורר זה חובה לומר שמדובר בהזדמנות נוספת ואחרונה. הגיל הצעיר הוא שהוביל אותי בעיקרו של דבר במקרה הקודם ובמקרה הזה לכיוון של חלופת מעצר.

4.אי לכך הערר מתקבל והעורר ישוחרר לחלופת מעצר, כפי שהציע שירות המבחן, היינו בביתם של סבו וסבתו באשקלון. למען הסר ספק מובהר, כי מדובר במעצר בית מלא. בנוסף לכך יש להפקיד סכום של 10,000 ש"ח במזומן או באמצעות ערבות בנקאית וכן יחתמו הסבא והסבתא, כל אחד, על ערבות בסכום של 25,000 ש"ח. כמו כן, יועמד העורר בפיקוח מעצר של שירות המבחן למשך חצי שנה.

הסידורים השונים לגבי קיומם של התנאים ייעשו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ורק משימולאו ישוחרר העורר.