בש"פ 1145/14 אמרה (ברהנו ) למה נ. מדינת ישראל

בהחלטתי מיום 25.2.2014 נפלה שגגה בשני עניינים. הראשון , ההליך מושא הבקשה התנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ולא בבית המשפט המחוזי כפי שנרשם. השני , בפסקה 2 להחלטה יוחס לעורר חלקו של א' בביצוע העבירות, ולהיפך. שגגה זו נבעה משגגה בכותרת ההחלטה של בית המשפט המחוזי, אולם יובהר כי אין בה כדי להשפיע על התוצאה אליה הגעתי.

אכן, חלקו של העורר על פי כתב האישום הוא נהיגה ברכב המילוט, אך העורר והאחרים הואשמו כמבצעים בצוותא בכל העבירות. בהחלטה השנייה מיום 22.1.2014, עמד על כך בית המשפט המחוזי וקבע כי "לאחר בחינת הראיות נקבע כי מדובר, לכאורה, ברצח מתוכנן היטב אשר בוצע בצוותא חדא". למען הסר ספק, יתרת ההחלטה מתייחסת במדויק לראיות לכאורה כלפי העורר, וקבעתי בה כי קיימות ראיות לכאורה שהעורר ביצע את המיוחס לו. עוד אציין, כי לתיאור העובדתי השגוי בפסקה 2 לא הייתה גם השפעה על החלטתי לעניין חלופת המעצר. החלטה זו קשורה במסוכנות האינהרנטית בעבירת הרצח בה מואשם העורר, ואין לעניין זה הבדל בינו לבין א', אשר לשניהם מיוחס ביצוע בצוותא של העבירה.

סוף דבר, הבקשה לתיקון ההחלטה מתקבלת, אך אין בה כדי להשפיע על התוצאה אליה הגעתי, כאמור לעיל.