בש"פ 1151/02 מדינת ישראל נ. אלי בן שלום נפתלייב

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים. המשיב הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה ובכתב האישום יוחסו לו עבירות של סחיטה באיומים בכוח, וכן נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח, ברכב שנמסר לחזקתו בעקבות האיומים.

עם הגשת כתב האישום נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית משפט זה (השופטת מ' נאור) דחה ערר על החלטת המעצר. הטעם למעצר הוא במסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב עקב סוג העבירות שיוחסו לו ובהתחשב בעברו הפלילי.

עתה חלפו תשעה חודשים בהם נתון המשיב במעצר, שמיעת הראיות בתיקו הסתיימה, ניתן לצדדים זמן נוסף לסיכומים ומועד הכרעת הדין נקבע ליום 19.3.02. בנסיבות אלה מבקשת המדינה הארכת המעצר והיא מנמקת בקשה זו על דברים שנאמרו מפי השופטת נאור, בעניינו של המשיב, בעת דחיית עררו בבית משפט זה.

"מסתבר כי העורר שוחרר כבר מאותו מאסר, ולכאורה, כפי שעולה מהראיות שבפני, מיהר לחזור לסורו ולעבור עבירה דומה. אדם כזה אינו יכול להלך חופשי. המעשה בו הורשע והמעשה בו הוא מואשם מצביעים על כך שהוא מטיל אימה על אנשים".

(בש"פ 5307/01 אליהו נפתלייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

בא-כוחו של המשיב טען בפני כי עתה לאחר שמיעת הראיות מתברר כי היתה הגזמה ביחס לתאור הנסיבות הכרוכות בעבירה המיוחסת למרשו, ומטעם זה ונוכח הזמן שחלף יש לשחררו בתנאים של חלופת מעצר. נוכח השלב בו מצוי המשפט ובהתחשב בכך שהמשיב הוא בעל הרשעות קודמות ובהן הרשעה בעבירה מאותו סוג שבגינה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי של שניים עשר חודש שהוא בר הפעלה, אני רואה להעתר לבקשת המדינה ולהאריך את המעצר לתקופה נוספת.

מעצרו של המשיב יוארך למשך 60 יום מיום 13.2.02 או עד למתן פסק הדין, הכל לפי המוקדם.