פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
1152/00
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
ה
עורר
:
פנחס קבלו
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה
מיום
5.1.00 ב"ש 3318/99 שניתנה על ידי
כבוד
השופט א' רזי
תאריך
הישיבה: י' באדר א' תש"ס (16.2.2000)
בשם
העורר: עו"ד חיים אוחנה
בשם
המשיבה: עו"ד אורי כרמל
החלטה
1.העורר נתפס ביום ה29.12.99- כשהוא נוסע ברכב נהוג על ידי אחר. בחיפוש שנערך ברכב נתפסה שקית המכילה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 46.54 גרם נטו. כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד תום משפטו. העורר טוען היום כי לא היה מודע כלל לעובדת הימצאותו של הסם במסוכן ברכב בו נסע וכי אין בראיות העומדות לחובתו כדי להוכיח מודעות והסכמה להחזקת הסם המסוכן.
אין מחלוקת כי הראיות מלמדות שהסם המסוכן הגיע לרכב בו נסע העורר במהלך אותה נסיעה, אלא שהעורר טוען כי היה ישן כל עת הנסיעה ולא היה ער, תרתי משמע, לעובדה שחברו שנהג ברכב רכש סמים מסוכנים במהלך הנסיעה והטמינם במכונית. גרסה זו שלו אינה מתיישבת לכאורה עם דוחות השוטרים שעקבו אחרי השניים.
2.כך או כך, קיימות במקרה זה ראיות לכאורה העשויות להצביע על אשמתו של העורר בעבירה המיוחסת לו. לפיכך ומכוח הוראת סעיף 21(ב)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996- קמה חזקת מסוכנות שיש בה כדי לשמש עילה לצוות על מעצרו.
חזקה זו קשה להפרכה. לפיכך, ככלל, נוהגים בתי המשפט שלא לשחרר עבריני סמים לחלופת מעצר. כלל זה לא מייתר את הצורך לבחון, בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, את האפשרות להמיר את המעצר בחלופה אחרת.
בית המשפט המחוזי סבר שאין מקום לנהוג בעורר באופן שונה מהדרך בה יש לנהוג בשותפו לעבירה. אלא שבמקרה מיוחד זה יש שוני של ממש בין השניים. מעורבותו של העורר בעבירה המיוחסת לו ולשותפו קלה יחסית. לכאורה, נטל השותף חלק רב יותר במעשה, הוא שהזמין את העורר לבוא עימו ברכבו והוא שנהג ברכב השייך לו. זאת ועוד זאת, לעורר הרשעה אחת קודמת בעבירות סמים והיא נעברה לפני למעלה מחמש שנים. הוא נשוי ואב לילד והוא מתפרנס מעבודה כמפעיל מזנון. בנסיבות אלה, ראוי היה להמיר את מעצרו בחלופה אחרת.
אני מקבל איפוא את הערר, מבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ומורה על שחרורו של העורר בתנאים הבאים:
א.העורר ישאר בין כתלי הבית בו ימצא במקום ובתנאים שיקבעו בבית המשפט המחוזי.
ב.העורר יפקיד במזומן או בערבות בנקאית סכום של 10,000 ש"ח וימציא ערבות צד ג', להנחת דעתו של בית המשפט המחוזי, בסכום של 50,000 ש"ח - הכל להבטחת התייצבותו של העורר במשפטו ומילוי תנאי השחרור.
ג.יציאתו של העורר מן הארץ תעוכב ואם יש בידו דרכון, יפקידו במשטרה.
ניתנה היום, י' באדר א' תש"ס
(16.2.2000).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00011520.
W01
/אמ