בש"פ 11838/05 מדינת ישראל נ. משה טארונשוילי

נגד המשיב הוגש כתב האישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם רצח או סחיטה, סחיטה באיומים, כליאת שווא, גניבה, איומים והדחה בחקירה. לפי המיוחס לו, המשיב ואחרים קשרו קשר לחטוף את המתלונן – חלפן כספים באשדוד, ולדרוש תשלום כופר ממשפחתו עבור שחרורו. המשיב, ביחד עם אחרים, עקבו אחר המתלונן במהלך מספר ימים ובשעות שונות על מנת לגלות את סדר יומו ולאפשר את החטיפה. ביום 23.2.05 רצו המשיב ואחרים לעבר המתלונן כשהם חובשים כובעים כדי למנוע את זיהויים. הם עצרו את המתלונן, הכניסוהו לרכב, קשרו את ידיו, כיסו את עיוניו ואוזניו, רוקנו את כיסיו, ולקחו את הטלפונים הניידים של המתלונן. המתלונן נלקח לדירה ביבנה, שם הוחזק כשרגליו וידיו קשורות ועיניו מכוסות. המשיב ואחרים התחזו לשוטרים ודרשו מן המתלונן כי ישיג סכום ערבות לשחרורו. הם אף התקשרו לדודו של המתלונן וביקשו ממנו סכום כופר של 800,000 דולר לשחרורו. עוד דרשו מן המתלונן לדבר עם בני משפחתו כדי שישתפו פעולה עמם ולא יפנו למשטרה לאחר שחרורו. ביום 25.2.05 המשיב ואחרים שחררו את המתלונן תוך שהם מאיימים כי לא יספר על האירועים למשטרה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי המשיב מסכן את בטחון הציבור בכך שתכנן לחטוף את המתלונן רק לשם תאוות בצע, וכי יש חשש סביר כי אם ישוחרר, ינסה המשיב לשבש הליכי משפט ולהדיח עדים. זאת, לאחר שבעימות שהתקיים בינו לבין אחד משותפיו הצליח המשיב להפחיד את השותף. ביום 21.4.05 הורה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופט י' אלון) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בימים אלה, מתנהלת בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע פרשת התביעה, שכמעט הגיעה לסיומה.

בפניי בקשת המבקשת להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 בתשעים ימים, החל מיום 4.1.06 או עד למתם פסק הדין בת.פ. 8112/05 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם. זוהי בקשת ההארכה הראשונה. המבקשת טוענת כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו, וכי קיים חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט ולהדחת עדים אם ישוחרר המשיב. עוד היא סומכת על עברו הפלילי של המשיב. בא כוחו של המבקש טוען כי שותפו של המשיב כפר באשמה ועל כן ההליכים המשפטיים נגדו המשיב צפויים להימשך זמן רב ביותר.

חומרת העבירות המיוחסות למשיב ונסיבותיו האישיות מלמדים על כך, כי אין מנוס מלהיענות לבקשת המדינה. המשיב חטף, על-פי הנטען, אדם אחר, גנב את כספיו, התחזה לשוטר, כלא את המשיב, איים עליו ועל בני משפחתו. חומרתם של המעשים בולטת לעין והם מקימים חזקת מסוכנות איתנה נגדו. אף העימות לו נקלע בעת העימות שנערך לו עם שותפו למעשים מלמד על כך שהמשיב עלול לשבש הליכי משפט אם לא ייעצר עד תום ההליכים. לחובו של המשיב עומד גם עברו הפלילי העשיר – נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום בתיק אחר, שם מיוחסות לו עבירות של נשיאת נשק וסחר בנשק, ואף גיליון הרשעותיו הקודמות ארוך. בנסיבות אלה, אין די בצפי כי משפטו של המשיב יימשך עוד זמן רב כדי לשחררו ממעצר.

הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים נוספים, החל מיום 4.1.06 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 8112/05 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם.