בש"פ 5382/06 מדינת ישראל נ. משה טארונשווילי

זוהי בקשה להארכה שלישית של מעצר המשיב על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ומיוחסות לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם רצח או סחיטה, סחיטה באיומים, כליאת שווא, גניבה, איומים והדחה בחקירה. לפי הנטען בכתב האישום, במהלך חודש פברואר 2005 קשר המשיב קשר עם אחרים וביניהם פנחס טל (להלן: טל ) לחטוף חלפן כספים בשם ישראל מגד (להלן: המתלונן ) ולדרוש תשלום כופר ממשפחתו עבור שחרורו. ביום 23.2.2005 חטפו חברי הקשר את המתלונן, רוקנו את כיסיו והביאו אותו לדירה ביבנה, שם הוחזק במשך יומיים כשהוא כפות. במהלך החטיפה התחזו חברי הקשר לשוטרים ואיימו על המתלונן ועל משפחתו. חברי הקשר דרשו תשלום כופר בסך 800,000 דולר עבור שחרורו של המתלונן, ולבסוף שחררוהו ביום 25.2.2005.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב, שריצה אותה עת עונש מאסר בגין הרשעתו בתיק אחר. ביום 21.4.2005 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נוכח מסוכנותו הרבה ובהתחשב בעברו הפלילי. משחלפו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב לא הסתיים, נעתר בית משפט זה לשתי בקשות להארכת מעצרו (בש"פ 11838/05; בש"פ 2853/06).

2.הבקשה שבפניי הינה, כאמור, הבקשה השלישית להארכת מעצרו של המשיב ומן האמור בה עולה כי עד כה התקיימו בתיק שלוש ישיבות בלבד במהלכן נשמעו ששה עדי תביעה. קצב דיונים זה רחוק מלהשביע רצון, אך הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעד התביעה המרכזי במשפטו של המשיב הוא טל, שותפו לביצוע העבירות על פי הנטען, ואת טל לא ניתן להעיד משום שמשפטו טרם נסתיים (ראו ע"פ 194/75 קינזי נ' מדינת ישראל , פ"ד ל(2) 477 (1976)). בדיון שהתקיים בבקשה ביום 16.7.2006 הוריתי למבקשת להגיש הודעה מעודכנת באשר לשלב בו מצוי הדיון במשפטו של טל וכן הוריתי למבקשת להגיש בקשה לבית משפט קמא לעיבוי לוח הדיונים בעניינו של המשיב. בעקבות כך הודיעה המבקשת כי עוד ביום 8.5.2006 הורשע טל, על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בפרשה זו וכי ביום 3.9.2006 צפויים להישמע הטיעונים לעונש בעניינו. כמו כן, הודיעה המבקשת כי בית משפט קמא קבע שני מועדי דיון נוספים ליום 20.9.2006 וליום 31.10.2006 במשפטו של המשיב וזאת בנוסף לדיון הקבוע ליום 6.9.2006. בטיעוניה שבה המבקשת ומדגישה את מסוכנותו המופלגת של המשיב הנלמדת מן העבירות המיוחסות לו וכן מעברו הפלילי המכביד. עוד טוענת המבקשת כי קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט על ידי המשיב, לאחר שבעימות שהתקיים בינו לבין טל צעק המשיב על טל והפחידו. המבקשת מציינת כי המשיב מרצה ממילא עונש מאסר בגין עבירות של החזקת נשק והוא אינו צפוי להשתחרר ממאסר זה לפני יום 17.12.2006. להערכת המבקשת יסתיים משפטו של המשיב בתוך שלושה מועדי הדיון שנקבעו כאמור ואף שהאחרון שבהם חורג מתקופת ההארכה השלישית שנתבקשה סבורה המבקשת כי יש להיעתר לבקשה בנסיבות שתוארו.

המשיב, מצידו, סבור כי אין מקום להארכה נוספת של המעצר. הוא מדגיש בטיעוניו את פרק הזמן הארוך שבו הוא שוהה במעצר ומציין כי משפטו אינו צפוי להסתיים גם בתקופת ההארכה המבוקשת. עוד טוען המשיב כי הארכת המעצר לאחר פרק זמן של תשעה חודשים היא החריג ואין להופכה לכלל וכי חרף היותו אסיר, מעמדו הנוסף כעציר פוגע בזכויותיו ובהן הזכות לצאת לחופשות והזכות להופיע בפני ועדת השחרורים.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. קצב ניהול המשפט אכן מהווה אחד השיקולים המרכזיים לעניין הארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים, אך בהקשר זה יש ליתן את הדעת לנתונים אובייקטיביים המשפיעים על משך המשפט. במקרה הנדון נובעת התמשכותם הניכרת של ההליכים רובה ככולה מן הצורך להמתין לסיום משפטו של טל השותף. זאת ועוד, בתקופת ההארכה שנתבקשה צפויה התקדמות משמעותית לקראת סיום המשפט ועל כן אין בהתארכותו במקרה דנן כדי להטות את הכף לטובת המשיב (ראו והשוו בש"פ 313/06 מדינת ישראל נ' נדיית , תק-על 2006(1) 3143 (2006)). לכך יש להוסיף את מסוכנותו המופלגת של המשיב העולה מן העבירות החמורות המיוחסות לו ומעברו הפלילי המכביד. מסוכנותו של המשיב לא קהתה עם חלוף הזמן, והוא הדין באשר לחשש לשיבוש הליכים על ידו. בנוסף, אף שהארכת מעצרו של המשיב תיפגע בזכויותיו כאסיר, הפגיעה בחירותו בנסיבות אלה פחותה מן הפגיעה בחירותו של מי שהיה משתחרר לביתו אלמלא הארכת מעצרו (ראו החלטת כב' השופטת מ' נאור מיום 6.4.2006 בעניין המשיב בבש"פ 2853/06).

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, כמבוקש, החל מיום 3.7.2006 או עד למתן פסד הדין בת"פ 8112/05 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.