בש"פ 2853/06 מדינת ישראל נ. משה טארונשוילי

1.המחלוקת האמיתית בין הצדדים לעת הזו היא בשאלת הסטאטוס של המשיב – אסיר או עציר. אי לכך ניסיתי ליצור הסדר מוסכם לפיו המשיב יצהיר שהוא לא יצא לחופשות בשלושת החודשים הקרובים ובכפוף לכך יהיה אסיר, אך בא כוח המשיב לא הסכים להצעה זו, ועל כן תוכרע הבקשה בהתעלם מסוגיית מעצר או מאסר. יחד עם זאת, יש להדגיש כי פגיעה בחירותו של מי שיהיה אסיר אם ישוחרר ממעצר היא פחותה מפגיעה בחירותו של מי שישתחרר לביתו אם לא יוארך המעצר.

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות של חטיפה לשם רצח או סחיטה, סחיטה באיומים, גניבה, איומים, הדחה בחקירה ועוד. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד לסיום ההליכים ובהחלטה מיום 16.1.2006 של חברי השופט ריבלין התקבלה בקשת המדינה והמעצר הוארך ב-90 ימים נוספים. השופט ריבלין ציין, בין השאר, כי חומרת העבירות המיוחסות למשיב ונסיבותיו האישיות מלמדים על כך שאין מנוס מהמשך מעצרו, ועוד עמד על כך שהמשיב עלול לשבש הליכי משפט וכי יש לו עבר פלילי עשיר. נסיבות אלה בעינן עומדות וכאמור, ממילא מצוי המשיב במאסר. בנסיבות אלה אני מחליטה להיעתר גם לבקשה זו ואני מורה על מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 4.4.2006 או עד למתן פסק דין במשפטו.